אך בת קול לא יצאה היום מאולם בית המשפט. התחושה של "החליטו לא להחליט" ליוותה אותנו כבר כמה ימים קודם, עם דחייה אלגנטית בנימוקים שונים של היועץ המשפטי לממשלה, בדבר מה תיאורטי, ובמה שטרם הגיע זמנו. גם הוא לא הוציא את "הערמונים" מהאש, ומסרב לקחת על עצמו את התפקיד של חורץ הגורלות.
שופטי העליון הקשו בשאלות, וניסו להבין על מה, אם בכלל, נדרשת התערבות. נראה היה שדעתם היא שאינם נכונו להכניס ידיהם "לאש". קולותיהם קינטרנו על שיקול דעתו של הנשיא, וציינו כי הוא משמעותי. עוד אמרו כי היועץ המשפטי לממשלה טרם הביע דעתו, ויכול להיות גם שהציבור חכם דיו לדעת "לבחור נכון".
ערבוב המושגים ואופן ההליך השפיע גם על נציגי העותרים וגם על המשיבים מטעם ראש הממשלה נתניהו. הערה אחת שהוציאה את הנשיאה משלוותה הייתה רמיזה של עורכי דינו של נתניהו בדבר טענות שמקומן להליך העיקרי היה ויתקיים. הערה אחרת הייתה האמירה כי מצביעי הליכוד ואזרחי מדינת ישראל לא חד הם, ולעתים אינם שלובי אינטרסים. אם זאת הרוח שיצאה מבית המשפט, ככל הנראה שאין זו העת להתערבות השיפוטית.
חלק משמעותי מהדיון הרי בכלל לא מתנהל בהיכל המשפט. נתניהו כבר ניסח במשפטים קצרים כי הבחירה היא של הציבור עבור הציבור. באי כוחו בעתירה פירטו מעט יותר. למעשה, כ-37 עמודים מנומקים ומנוסחים היטב. נראה שלפחות בסיבוב הזה העיניים יהיו נשואות הלאה, אל השני במרץ. לאחר מכן, אל בית הנשיא. נראה כי בסיבוב הזה לא תצא התשובה מבית המשפט, ונחזור שוב למעטפות ולפתקים.
בזוית המשפטית ישנה ציפייה דרוכה להחלטה שתתקבל בימים הקרובים: האם תידון העתירה לגופה? ובאיזה הרכב? או לחלופין, שזו תדחה על הסף. עדיין יש קושי להאמין שלאחר הדיון היום יצאו לגמרי העותרים ללא כלום. גם בית המשפט העליון ידע ויודע להפתיע ולחדש בפסיקותיו והחלטותיו.
משיחות שערכתי היום עם גורמים משפטיים שונים, מאחר ולכאורה יש חוק ברור המראה את השוני שבין ראש ממשלה לשרים האחרים (הרי הוא הראשון ביניהם), יהיה קשה מאוד להפוך את ההחלטה הקיימת, ולייצר מציאות משפטית חדשה. עם זאת, יש כאלו שעדיין מאמינים שמבחינתם הימנעות מקבלת החלטה בפן המשפטי משמעותה בחירות רביעיות, ולא רק שלישיות. במהרה בימינו.
התרעות פיקוד העורף