חשיבות הייעוץ עם עורך דין בעבירת נהיגה בשכרות

היות ונהיגה בשכרות היא אחת מן העבירות עליהם קבע המחוקק עונש מינימום למי שיורשע בעבירה זו, כאשר הענישה המינימלית היא דרקונית ותקופתה היא - שנתיים פסילת רישיון נהיגה בפעם הראשונה.

אומנם, החוק מתיר מידת אלכוהול מסוימת היכולה להימצא בגופו של נהג אך מעולם לא ניתן יהיה לדעת מהי אותה כמות מדויקת של אלכוהול שאינה נחשבת עבירה על פי חוק היות וכפי שצוין הדבר משתנה מאדם לאדם וכן תלוי בהרגלי שתיה וגורמים משתנים נוספים. ההמלצה הגורפת היא לא לשתות ולנהוג כלל וכפי שכולנו רגלים לומר ולשמוע "אם שותים לא נוהגים".

היות ונהגים המוגדרים אוכלוסייה מיוחדת לרוב ותק נהיגתם וכישורי נהיגתם דלים החליט המחוקק להחמיר עימם והגביל את כמות האלכוהול המותרת בגופם ל-50 מיקרוגרם. כמות זו כה מינורית כך שאפילו לגימה ממשקה משכר עלולה לסבכם ולהכניסם תחת ההגדרה של נהיגה בשכרות. נהגים אשר אינם עונים להגדרה זו כמות האלכוהול היכולה להימצא בגופם על פי החוק היא 240 מיקרוגרם אך בפועל בעקבות פס"ד עינת עוזרי שניתן בבית המשפט העליון האכיפה תתבצע רק אם ימצא בגופם 290 מיקרוגרם אלכוהול.

הבדל זה נבע למעשה מהתפיסה שנהגים צעירים או חדשים מעורבים יותר בתאונות דרכים ומיומנות נהיגתם מועטה ולפיכך הסכנה הנובעת מהם בפרט לאחר ששתו אלכוהול גדולה יותר מנהג אחר ותיק יותר או בוגר יותר.

אקט נוסף אשר יכול לגרום לנהג שנעצר לבדיקה שגרתית להיחשב כשיכור הוא סירוב לדרישת שוטר להיבדק. נהג אשר יסרב לבדיקת שוטר לתן בדיקת דם או בדיקת ינשוף יחשב באופן אוטומטי כשיכור. חשוב לשים לב כי בטרם ייטול השוטר מהנהג את הבדיקה יבקש הוא את הסכמתו לכך, ההסכמה הינה תנאי הכרחי לביצוע הבדיקה. יחד עם זאת, נהג אשר יסרב לבצע את הבדיקה יחשב כשיכור. בהקשר זה יצוין כי התביעה המשטרתית רואה בחומרה ייתרה נהג אשר סירב לבדיקת אלכוהול לעיתים יותר מנהג אשר בגופו נמדדה תוצאה.

מחקרים מראים כי השפעת האלכוהול על הנהיגה היא הדבר העיקרי הגורם לתאונות דרכים וכי הסיכוי של נהג שיכור להיות מעורב בתאונת גבוה פי 17 מנהג שלא שתה כלל. עוד נמצא כי בין 15-20 אחוזים מהנהגים הנהרגים בתאונות דרכים היו תחת השפעת אלכוהול.

בבדיקה שנערכה ענו 21 אחוזים מהנשאלים כי הם מרגישים כשירים לנהיגה לאחר שתית 2 משקאות אלכוהוליים, 22 אחוזים השיבו כי אפילו לאחר שתית 3 משקאות הרגישו כי הם יכולים לנהוג. בהקשר לנאמר לעיל הרי שקיימת תחושה כי במידה מסוימת לאחר שתית אלכוהול ניתן לעלות על ההגה, תחושה זו הינה מוטעת מיסודה ועלולה לגרום לסכנת חיים של ממש ואף לתאונות קטלניות.

חשוב לזכור כי החל מטיפת האלכוהול הראשונה חל שינוי בכישורים הנחוצים לצורך נהיגה בטוחה כגון קבלת החלטות, חדות ראייה ותפקודי זיכרון. הדברים הוכחו במחקרים ובדיקות שנערכו וניתן לקרוא על כך בהרחבה באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

נהג אשר ייתפס נוהג בשכרות עלול למצוא עצמו ללא רישיון נהיגה למשך שנים כאשר החוק במקרה זה קובע עונש פסילה שלא יפחת משנתיים. לצד עונש חמור זה צפוי הנהג לעונשים נלווים כגון קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה על תנאי וכן עונש מאסר על תנאי שיופעל אם ייתפס שוב נוהג בשכרות או אם ינהג בזמן הפסילה שהוטלה עליו ע"י בית המשפט.

נהגים אשר יתפסו נוהגים בשכרות בפעם השנייה יאלצו להתמודד עם דרישת התביעה המשטרתית לעונש של מאסר ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה וממושכת. אומנם, בתי המשפט אינם ממהרים לשלוח נהגים שיכורים למאסר אך בנסיבות מסוימות וכאשר מדובר בנהג רצידיוויסט הרי שבהחלט הדבר אפשרי כמובן כל מקרה ונסיבותיו.

היות ומדובר בחומר חקירה רב הכולל דוחות פעולה של השוטרים שהשתתפו בעיכוב הנהג השיכור וכן פלטי הנשיפה ופלטי כיול מכשיר הינשוף יש חשיבות רבה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה על מנת שידאג לקבל לידיו את מלוא החומר הקיים בתיק ולאחר מכן יבחן את התנהלות השוטרים ותקינות בדיקת הנשיפה ובהתאם יוכל לבוא במשא ומתן עם התביעה המשטרתית לצורך שינוי סעיף העבירה לעבירה קלה יותר מנהיגה בשכרות.