הבקשה הוגשה לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
המדינה מבקשת לאמץ את דעת המיעוט של השופטת יעל וילנר בפסק הדין, משום שלטענתה "פסק דינם של שופטי הרוב סוטה במובהק מההלכה הפסוקה המושרשת של ביהמ"ש העליון, אשר קבעה כי מודעות או מעורבות של בני המשפחה בפיגוע אינן תנאי להפעלת סמכות הריסת מבנה".
עוד הוסיפה הפרקליטות כי גם במקרים אחרים שנידונו בשנים האחרונות לא התערב ביהמ"ש בנסיבות דומות בהוצאות צווי הריסה לבתי מחבלים שבהם מתגוררים בני משפחותיהם שלא היו מעורבים בפיגוע.
מעבר לכך, ההלכה שנקבעה בדעת הרוב, ברקע הפסיקה הסותרת בסוגיה זאת ממש, מייצרת חוסר ודאות ביחס לאופן הפעלת הסמכות על-ידי המפקד הצבאי. לטענת המדינה, יש לדון בשאלת המשמעויות הנובעות מהיעדר מודעות או מעורבות של בני המשפחה במעשה הפיגוע במסגרת הפעלת הסמכות ובפרט – האם מדובר, כשיטת דעת הרוב במקרה דנן, בשיקול מכריע אשר הופך את הוצאת צו ההריסה לבלתי מידתית, ומחייב את מיתון הפגיעה בדרך של אטימה חלקית בלבד.
המדינה תבקש לקיים דיון נוסף בפסק הדין ביחס לנקודה זו בלבד, וכי ככל שיוחלט על קיום דיון נוסף בהרכב מורחב, תבקש המדינה כי בית המשפט יאמץ את עמדת השופטת וילנר, כמו גם את התוצאה שאליה הגיעה.
התרעות פיקוד העורף