עד לשנת 2017, חובת תשלום מזונות הילדים הייתה בבחינת נטל שחל על כתפיו של האב בלבד וללא קשר לגובה הכנסות האם.
ביולי 2017 במסגרת פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15, נקבע כי החל מהגיע הילד לגיל 6, תחול חובת תשלום המזונות על ההורים במשותף. חלקו של כל אחד מההורים בדמי מזונות הילדים, יקבע על פי היקף זמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים ועל פי מבחן הכנסות, זאת על מנת להבטיח את עקרון השוויון.
הלכה חדשה זו שינתה את גורלם של אבות רבים בישראל, העתידים להתגרש, בכל הקשור לענייני הילדים.
מטרת הסכם הגירושין היא לרכז ולהסדיר את המחלוקת בין הצדדים, תוך שמירה על זכויותיהם, על כבודם ועל טובת הילדים - דבר שמביא עמו חסכון משמעותי בזמן, בכסף, בכאב, בהאשמות ובמלחמות מיותרות.
יוער כי קיים קושי בביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי מחייב, כאמור, והצד המבקש לבטלו נדרש להוכיח בפני הערכאה שאישרה אותו, קיומן של עילות ביטול חוזיות משמעותיות ורק במקרים חריגים יקבל בית המשפט או בית הדין תביעות מסוג זה.
יובהר כי נטיית הערכאות לשנות סעיפים הקשורים לרכיב הרכוש והממון ואשר באו לידי ביטוי בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין מחייב היא מזערית ביותר ותתאפשר רק וככל שהתקיימו נסיבות חריגות במיוחד.
בית המשפט העליון לא קבע בפסק דינו באופן חד משמעי האם ההלכה חלה גם רטרואקטיבית וזאת בשל דעות חלוקות.
על כן, המצב המשפטי בסוגיה זו אינו חד משמעי וכדאי לצד המעוניין בהפחתת או הגדלת דמי המזונות שנקבעו לו או לזכותו או בדיון חדש בענייני המשמורת והסדרי השהות - לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף