רישיון בענף השיפוצים מעניק לקבלנים ולשיפוצניקים יתרונות אדירים וייחודיים לקידום העסק שלהם. רישיון השיפוצים מאפשר לשיפוצניק לגשת למכרזים, לקבל אישורי עבודה לעובדים פלסטינים, לעבוד על פי חוק, לבצע עבודות בסכומים גבוהים יותר ובעיקר לשווק ולבדל את עצמו בפני הלקוחות ולקבל יותר עבודות רווחיות.
בשנת 2018 התרחשה מהפכה של ממש בהוצאת רישיונות בענף השיפוצים. מהפכה זו אפשרה לאלפי קבלנים ושיפוצניקים לקבל רישיון בענף השיפוצים בשל הגמשה והקלה של רשם הקבלנים בתנאים לקבלת רישיון שיפוצים ובכך גם זכה השיפוצניק בשלל היתרונות העצומים הנלווים לקבלת הרישיון בקידום העסק שלו בשוק התחרותי.
מדובר ברישיון בענף השיפוצים (ענף 131 א/ק) המאפשר לשיפוצניקים ולקבלנים לבצע עבודות שיפוץ עד לסכום של כ-360 אלף ₪ לכל פרויקט. יובהר, כי ללא רישיון זה שיפוצניקים יכולים לבצע על פי חוק עבודות שיפוצים עד לסכום של 47,255 ₪ בלבד- דבר שמגביל באופן משמעותי את התקדמותו של השיפוצניק לפרויקטים גדולים יותר.
על השיפוצניק להוכיח באופן מדויק את הניסיון שלו בענף השיפוצים במשך חמש שנים (מתוך 10 השנים האחרונות), ובין היתר, להראות אילו עבודות שיפוצים בדיוק הוא ביצע, באיזה תאריכים ביצע את העבודות, עבור מי ביצע את העבודות, מה ההיקף הכספי של עבודות השיפוצים, מי היה אחראי על עבודות השיפוצים וכדומה.
במידה שהשיפוצניק אינו מתאר באופן מדויק ומקצועי בבקשתו את הניסיון שלו או במידה שהשיפוצניק מתאר בבקשתו ניסיון שהוא בניגוד לחוק (בשל חוסר ידיעתו את חוק רישום קבלנים) יכול רשם הקבלנים לדחות את הבקשה והשיפוצניק לא יקבל רישיון בענף השיפוצים- דבר העלול להנחית מכה קשה על עתיד הקריירה של השיפוצניק.
לכל אלה יש לצרף הוכחות רבות לניסיון שלו בשיפוצים, מסמכים ודיפלומות המעידים על הניסיון והידע המקצועי והאיכותי של השיפוצניק בתחום השיפוצים.
כמו כן, השיפוצניק שמגיש את הבקשה אינו יכול להיות, בין היתר, פושט רגל, או מנהל בחברה שפורקה ולא עבריין שעבר על חוק רישום קבלנים.
לאחר מכן, הבקשה עוברת להכרעה בפני ועדה מטעם רשם הקבלנים. מדובר בוועדה שיושבים בה אנשים מקצועיים שבודקים את הבקשה של השיפוצניק לקבלת רישיון בענף השיפוצים ומחליטים האם לתת לשיפוצניק רישיון או לסרב לו.
אפשרות ראשונה - הוועדה יכולה לעיין בבקשה ולסרב לקבלן לקבל רישיון שיפוצים. במקרה כזה יש באפשרותו של השיפוצניק לכתוב מכתב תגובה ולהסביר מדוע הוועדה טעתה ושגתה כשדחתה את הבקשה שהגיש השיפוצניק. יש גם באפשרותו של השיפוצניק להגיש ערר על החלטת רשם הקבלנים בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לשנות את החלטת הוועדה.
אפשרות שנייה - הוועדה יכולה לאשר את הבקשה לקבלת רישיון שיפוצים בלי שום סייג כך שהשיפוצניק יקבל באופן מידי רישיון שיפוצים.
אפשרות שלישית- הוועדה יכולה לזמן בפניה את השיפוצניק כדי לבחון אותו ולשאול אותו שאלות באשר לניסיון ולמקצועיות שלו. לאחר דיון בוועדה תתקבל החלטה האם לאשר או לדחות את בקשת השיפוצניק לקבל רישיון בענף השיפוצים.
אפשרות רביעית- זו למעשה האפשרות הנפוצה ביותר שבה הוועדה מתרשמת שיש לשיפוצניק ניסיון מתאים אך בנוסף הוועדה שולחת את השיפוצניק לעשות מבחנים בתחום השיפוצים והבטיחות. במידה שהשיפוצניק עובר את אותם מבחנים הוא מקבל את הרישיון בענף השיפוצים.
לכן ההמלצה לשיפוצניק היא שלא ייקח סיכון בהגשת הבקשה שיכולה להשפיע על עתידו המקצועי.
חשוב לזכור כי הגשת בקשה לרשום הקבלנים היא בקשה משפטית ולכן מחייבת הכנת תצהיר החתום על ידי עורך דין, אישור וחתימה של עורך דין על מסמכים "כנאמן למקור", ייעוץ משפטי בחוק רישום קבלנים, ייצוג השיפוצניק בפני הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים ובמידת הצורך הגשת ערר על החלטת רשם הקבלנים בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב. כל אלו למעשה פעולות שמומלץ ומחויב שיעשו על ידי עורך דין מקצועי ולא על ידי אנשים או גופים "חאפרים" שאין להם כל הכשרה משפטית או אחריות כלפי השיפוצניק ובפועל יכולים לגרום לשיפוצניק לנזק עצום.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף