השופטים ניל הנדל, ירון אלרון ועופר גרוסרופף כתבו בהחלטתם כי "יידע כל מי שבוחר לסכן חיים בדרך זו, קוטל בכך ילדים וקורע משפחות, ולבסוף גם מרהיב עוז בניסיונות לחמוק מן הדין, כי עונשו החמור בוא יבוא, וכשיבוא, ייתכן כי יהיה זה עונש חמור במיוחד, חמור יותר ממה ששיער לעצמו, ואולי אף חמור יותר מזה שהוטל על העבריינים שקדמו לו".
עוד כתבו כי "אין חולק שבקביעת המתחם ובהצבת העונש בסמוך לקצהו העליון החמיר בית המשפט המחוזי עם המערער באופן משמעותי: עונשו קרוב יותר לזה שנגזר על נהגים שהורשעו גם בהפקרת הנפגעים בתאונת הדרכים הקטלנית לה גרמו, או על נהגים שנקבע כי פעלו מתוך אדישות, או על נהגים שנמצאו אחראים בנסיבות דומות לאונות רבות נפגעים. נראה כי הבחירה להעלות את רף הענישה בעניינו היא מוצדקת כשלעצמה. אף לא ניתן להתעלם מהתהום הפעורה בין התנהגותו הנלוזה והמזלזלת של המערער, לבין התנהגותם הנורמטיבית והזהירה של חבריו מזה, וקורבנותיו מזה. הראשונים (החברים) ניסו להניא את המערער מנהיגה בשכרות והתריעו בפניו על אודות סכנותיה, ואילו האחרונים (הקורבנות) המתינו כמתחייב על המדרכה עד שיוכלו לחצות את הכביש בבטחה. למרבה הצער, בגרותו וחינוכו הטוב של אילון לא הגנו עליו ועל חברו מפני שכרותו ופראותו של המערער – ואין בכוחנו לגמול לאילון על מעשיו ומעלותיו, אלא רק להעניש את המערער על מעלליו ומגרעותיו".
התרעות פיקוד העורף