לטענת העותרים, משום מה, הוועדה שקבעה את התנאים להגשת התביעה כללה הסדר שונה לעובדים ויצרה אפליה בין אלו שנותרו בחיים – להם תקופת ההתיישנות תחל מיום הקמת הוועדה (4 באפריל 2013), ובין העובדים שהלכו לעולמם לפני 4 באפריל 2006 – במקרים אלה נקבע כי המשפחות לא יוכלו להגיש תביעה לוועדת זוהר. על כן בין היתר הוגשה העתירה במטרה להשוות תנאים אלו.
עו"ד אלי דסה המייצג את העותרים: "מדובר בעוול נוראי שחייב להיות מתוקן. סומך על בית המשפט העליון שיעשה צדק. מדובר על עשרות משפחות שמחכות להחלטה בנושא".
בעבר כבר נדחו עתירות דומות בנושא כאשר נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעלות טענות להתיישנות בתביעות של עובדי הכור הגרעיני בדימונה.
בשלושת העשורים האחרונים, עוד טרם הקמת ועדת זוהר העוסקת בקביעת הזכאות וגובה הפיצוי לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו בסרטן, הוגשו לבתי המשפט השונים עשרות תביעות של עובדים אשר עבדו בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) ובממ"ג (המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק) וחלו במחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.
התרעות פיקוד העורף