"חפץ, העדות הראשית ברובה לא הייתה רלוונטית למשפט, דיבר על שרה ויאיר, קצת רכילות תקשורת. על העינויים שלו, בחקירה, הנושא תכף יחזור לסדר היום אבל אם זוכרים בתחילת העדות של חפץ שהיה לפני כמה שבועות הוא העיד על העינויים הפיזיים הנפשיים והאיומים על המשפחה שלו ומניעת האוכל, השינה וטיפול רפואי וחיפוש ראשו של נתניהו. אח"כ בתוך החקירה הנגדית היו כל מיני אמירות הועילו להגנה בעיניי אף אחד מהן לא דרמטית. אז הוא אמר שלנתניהו לא הייתה כוונה לבצע עבירת שוחד", הוסיף.
לדבריו, "מה שהוא מעיד על שוק התקשורת כעד מומחה, הוא לא עד מומחה, הוא בא להעיד על מה שחווה בעיניו וכל מה שהוא מעיד עליו מזיכרון על אירועים מלפני שבע שנים, איך אפשר להאמין למישהו על מה שהוא אומר לפני שבע שנים היה כך וכך? אתה זוכר מה היה לפני שבעה חודשים? ולא נאמר אירוע טראומטי שהוא ראה רצח או שוד לכן קשה לתת לזה משקל רציני לדעתי".
בהמשך אמר עו"ד פורר כי לדעתו עדות חפץ הייתה במידה רבה בזבוז זמן מוחלט, ובהתייחסו לטענותיו של חפץ על עינויים במהלך החקירה, אמר כי "זה נוגע למוטיבציה של רשויות החקירה. אם אתה מוצא גופה או יודע שיש פצצה מתקתקת, אתה אומר נמצא את המחבל והרוצח ונמנע את האירוע הבא. בחקירת נתניהו בשלב בו הייתה חקירה לא הייתה גופה, לא הייתה עבירה שבוצעה, לא אמרו נשדד בנק ועכשיו נמצא את המבצע. אלא באמת זה נראה מהעדויות במהלך המשפט שאמרו לו 'תביא את הראש של נתניהו והכול יהיה בסדר'".
"כשמדברים על מארג זה מארג של עובדות, העובדות האלה והאלה. לא העדות הזאת והזאת. זה לא שיש 3 עדויות שלכל אחת קשה להאמין אבל אם 3 אנשים מעידים משהו מהזיכרון אני קובע על בסיס זה. מארג אומר אם יש לי עובדה א' ב' ג' וכל אחת בפני עצמה לא מהווה ראיה לעבירה פלילית אבל המארג, הצירוף שלהן זה כבר מהווה עבירה פלילית. לכן צריך קודם לקבוע מה העובדות אח"כ לדבר על המשמעות המשפטית", סיכם.
התרעות פיקוד העורף