"אנחנו זועמות על השחרור המוקדם הזה ובכלל מכל מה שקרה בפרשה הזאת, מבחינת ההתנהלות של מערכת המשפט. מדובר כאן בעבירות מין לא קלות, ובסופו של דבר ביטי הורשע ונגזרו עליו בסך הכול תשעה חודשי מאסר", תקפה.
בתגובה לכך שהמדינה ערערה, השיבה: "אבל כאשר מראש העונש הוא כל כך מגוחך, אז גם בערעור יש גבול לכמה שביהמ"ש יכול לעלות אותו, ולכן גם בערעור, העונש הוא בסך הכול 20 חודשי מאסר, שזה גם לא הרבה".
"הפרקליטות לא התנגדה, שגם זה מעורר סימני שאלה, אני מניחה שאצלנו ובוודאי שגם אצל הילדות הנפגעות האלה. למה הפרקליטות צריכה לראות לנגד עיניה דווקא את עברייני המין ולא את הנפגעות שלהם?", הוסיפה.
כשנשאלה האם עבריין מין שעובר תהליך שיקום בכלא, לא מגיע לו שחרור מוקדם ענתה: "אני חושבת שלא לכל אדם מגיע שחרור מוקדם. בתי המשפט כבר קבעו מזמן ששחרור מוקדם, זה לא זכות. יכול להיות שיש לנו באמת כחברה אינטרס לקדם שחרורים מוקדמים, כי אנחנו רוצים שהם ילכו לטיפול, אבל השאלה היא 'כמה שחרור מוקדם?' במקרה הזה, הוא לא ישב אפילו מחצית מהעונש שהוטל עליו. זאת אומרת, אנחנו מדברים פה על שחרור מוקדם מאוד מעונש שגם ככה הוא היה ברף המגוחך של הענישה".
לדבריה, הילדה אותה היא מייצגת מאוד מאוכזבת: "היא הביעה גם את התדהמה שלה וגם את האכזבה שלה ממערכת המשפט. אני באמת מקווה שהוא עבר תהליך שיקומי כמו שהוא אמר בוועדה, כי לכולנו יש אינטרס שעברייני מין יישלחו לרחובות כשהם משוקמים, ולא כשהם עדיין מסוכנים. אבל אני בהחלט חושבת שעדיין המערכת לא רואה מספיק את נפגעי העבירה".
"אי אפשר להגיד שלא נתנו משקל, שבסופו של יום מאפשרים להן לבוא לדיון ולומר את הדברים. החוק עצמו בא ומעודד אסירים לעבור הליך שיקומי, אז נעניש אותו בגלל שהוא עמד בתנאי החוק, ובגלל שהוא עשה כברת דרך טיפולית גם לפני כניסתו למאסר וגם לאחר כניסתו? אני לא מסכימה", טענה.
בסיום דבריה, הבהירה כי "האינטרס שלנו בסופו של דבר, שמי שיחזור לחברה יעבור הליך שיקומי. תסתכלו על זה מנקודת מבט מאוד חיובית - סוף סוף הוועדה והפרקליטות שאני מאוד מעריכה את העמדה שלה, עשתה מאמצים ובאה ואמרה מסר – 'אתם תעברו שיקום, אתם תיקחו אחריות'. בסופו של יום, האדם הזה קיבל עונש משמעותי".
התרעות פיקוד העורף