בפתח דבריה, הדגישה כי מרשה נשלח להיבדק על ידי שרות מבחן מטעם המדינה שאחראי להעריך מסוכנות של עבריינים וחזר עם תזכיר חיובי, "שרות המבחן חושב שאפשר להלום את המסוכנות שלו לא בכלא, בתנאים חמורים, במעצר בית, תחת טיפול".
כשנשאלה האם האפשרות לביטול עסקת טיעון עלתה בשל הסירוב למעצר בית, השיבה כי "זה לא רק מהצד שלנו. לאורך כל התדרוך נוצרה מחשבה שעסקת הטיעון היא צ'ופר, שתבטיח פנסיה, זכויות, זה לא נכון".
"הדבר היחיד שההסכם הזה מגלם זה את האפשרות שדן ילך לשיקום. אחרי השיקום יהיה גם עונש. נאמר שקודם כל יצא לשיקום, אחרי זה יהיה טיעון לעונש, אנחנו נבקש את שנבקש ובית המשפט יחליט", הוסיפה. באשר לטענה כי זה נשמע הזוי לשלוח אותו לשיקום לאחר מעשיו, אמרה: "זו הדרך שבה מתנהלים הליכים באזרחות, כי רק ככה בתי משפט יכולים לפקח שהשיקום הזה אמיתי, שהוא באמת נעשה".
"לא שוחחתי עם נפגעות העבירה. דיברנו על נקודה פרטנית שנוגעת לפנסיה היות ושמענו את הטענות שזאת הנקודה או לפחות אחת מהן שמקשה", הדגישה, והוסיפה: "לאורך התקופה שבה מדברים על ההסדר שמענו הרבה מאוד פעמים את האמירה שהתיק סגור, הוא ממש לא סגור, זה תיק קשה".
בסיום דבריה, טענה עו"ד ריטיגשטיין אייזנר כי "העדויות של החיילות שנפגעות העבירה פחות רלוונטיות, הן לא ידעו. יש פה שאלות מורכבות של חיפושים בחומר מחשב, מועדים, מקומות והתיישנות. שום דבר לא מובטח לאף אחד מאיתנו. ההליך הזה יימשך תקופה מאוד ארוכה. ההסדר כולל רכיב אחד משמעותי עבורו - לצאת ולקבל טיפול".
"אני לא רואה איך מעצר בית מלא תחת פיקוח וחוסר יכולת לצאת למעט פגישות טיפוליות אפשר לקרוא לזה תנאים. אני כן יודעת לומר שעמדת הנפגעות ברורה לי, בסופו של דבר יש פה אינטרס ציבורי רחב יותר - לוודא שביום שהוא יצא מהכלא לא יהיו עוד פגיעות", סיכמה.
התרעות פיקוד העורף