פרשיית השבוע: על צרצרים וזכויות פנסיוניות

נדמה שסיפור ההתאהבות של גלית (שם בדוי) ואלון (שם בדוי) לקוח מסרט. השניים נפגשו בבית החולים לאחר שהוריו של אלון נפצעו בתאונת דרכים קשה. אביו נפטר ימים ספורים לאחר התאונה ואימו נזקקה לטיפול ממושך בבית החולים. גלית הייתה האחות שטיפלה בה במסירות אין קץ. השניים התאהבו ונישאו זמן קצר אחרי שחרורה של האם מבית החולים.

"בשבע השנים הראשונות שלנו יחד הוא היה עסוק רק בלימודים" היא מתחילה לספר "ואני הייתי המפרנסת היחידה בבית, ועשיתי את זה באהבה. תודה לאל על אמא שלו, שנתנה לנו לגור אצלה בבית בחינם ועוד הוסיפה לנו איזה 5,000 ₪ כל חודש. אחרת, אין מצב שהיינו מסתדרים, וזה למרות שלקחתי משמרות כפולות, שעות נוספות, משמרות לילה, חגים, כל מה שאפשר כדי להעלות קצת את המשכורת".

אז גלית באמת עבדה מאוד קשה, ובזמן הזה אלון סיים את הלימודים בנחת והוסמך לרפואת שיניים, ונראה טבעי ומתבקש שבשלב זה, הוא יצא לעבוד וייקח חלק בפרנסת הבית, וגלית תוכל קצת לצמצם את שעות העבודה ואולי אפילו קצת לנוח, אבל אלון מצא עבודה חלקית ביותר של שלושים אחוזי משרה בלבד.

"ואם זה לא מספיק" היא מוסיפה: "מדובר בעצלן ובטלן. הוא גם לא עשה כלום בבית. כלום. לא כביסה, לא בישולים, לא להפעיל שואב אבק פעם אחת. הכל חיכה לי. לא משנה באיזה שעה חזרתי, הוא ישב מול הטלוויזיה ולידו ערמת כביסה ובמטבח הר של כלים. אני לא מוכנה לזה יותר! לא מוכנה שהוא ייהנה עוד משקל אחד מהכסף שאני הרווחתי בעבודה קשה. לא מעניין אותי לא שוויון ולא איזון משאבים, בכל החיים המשותפים שלנו לא היינו שווים, אין סיבה שנתחיל עכשיו".

גלית כמובן התייחסה לחלוקת הפנסיה בין בני זוג בזמן גירושין. שכן עפ"י סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כשבני זוג מתגרשים, עליהם לחלק ביניהם, את כל הכספים שצברו מעבודה, כולל הזכויות הסוציאליות ולרבות הפנסיה.

5". (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

אבל אני הבנתי את גלית, ובסופו של דבר גם בית המשפט הבין אותה וקבע כי שכשנוצרים פערים משמעותיים בתרומה למשק הבית – לא רק בהיבט הכספי אלא גם בעשייה עבור הבית – יש הצדקה לחרוג מכלל האיזון השוויוני, וכן כי במהלך השנים גלית עבדה ועשתה מאמצים ניכרים להגדיל את המשכורת שלה, ובזמן הזה אלון כמעט לא צבר זכויות פנסיוניות משום שבחר לא לעבוד לאורך שנים, ואפילו לא תפקד בבית, ולכן יש הצדקה לסטות מהכלל של איזון משאבים שוויוני ולקבוע חלוקה לא שוויונית של הזכויות הסוציאליות.

וביהמ"ש אמנם התאפק ונמנע משימוש במשל, אבל אני כל הזמן חשבתי על הצרצר והנמלה.