כמו כן, ניתן צו המורה לבן יהודה להסיר כל פרסום מהרשתות החברתיות המתייחס לבנה של בן-ארי או מייחס קשר משפחתי בינה לבין החשוד האלמוני בפגיעה באורלי לב.
השופטת מלכה ספינזי-שניאור כתבה בהחלטתה כי "המבחן לקיומה של הטרדה מאיימת הינו אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. לא די בכך שפלוני יחוש מאוים, אלא על בית המשפט להשתכנע שאכן הנסיבות הן כאלה שסביר שאותו פלוני יחוש מאוים או מוטרד. זאת ועוד, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה עליו לדאוג לאיזון בין זכויותיו של הנפגע-המוטרד לבין זכויותיו של המטריד לכאורה".
עוד ציינה השופטת, כי "השימוש בחוק למניעת פרסומים מטרידים יכול שייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ויכול שייעשה רק במקום בו נעשה שימוש מפורש באיום הגורם לפגיעה ממשית ביותר בשלוות החיים".
במסגרת ההחלטה, דחתה השופטת ספיניזי-שניאור את טענותיו של בן יהודה וקבעה כי תוכן הסרטונים בגינם הוגשה הבקשה, האינטונציה ושפת הגוף ובמיוחד מועד אמירתם – עונים על הגדרת המונח "איום" וכי יש בהם להטריד את שלוות חייה של עו"ד בן-ארי ובני משפחתה באופן המצדיק צו.
השופטת אף דחתה את טענתו, כי הדברים נאמרו במסגרת שיח פוליטי לקבוצה מצומצמת וציינה כי תמיד יש לזכור כי גם דברים הנאמרים בקבוצה סגורה צריכים להיאמר באופן מכבד ומכובד וכי יש לזכור שיכול שהם יזלגו מחוץ לקבוצה.
התרעות פיקוד העורף