עורך דין שקלאר מלין על חוסר המקצועיות של היחידה, על חוסר השליטה בחומר והינעלות באחת משתי עמדות, האחת סגירת התיק בהסדר מותנה, והשניה הגשת כתב אישום לבירור בית המשפט.
היה והחשוד הסכים להסדר מותנה, ועמד בתנאיו, התיק ייסגר וברישומיה הפנימיים של המשטרה, יירשם תיק זה כתיק סגור בהסדר מותנה.
ואולם, כך לטענת עורך דין שקלאר, הפכה יחידת הסדר מותנה, ליחידת תיקים חסרי עניין לציבור, אשר לפני כן, לפני שהוקמה יחידת הסדר מותנה, תיקים שכיום נסגרים בהסדר מותנה, היו נסגרים עוד בתחנת המשטרה – בהעדר עניין לציבור, וללא צורך בהודאה באשמה, רישום פלילי ועונש מנהלי.
פנייתו של עו"ד שקלאר הינה בשמו של חשוד, אשר עניינו בורר, לטענת עורך דין שקלאר, בחוסר מקצועיות, ובחוסר עניין אמיתי, כאשר ביחידת הסדר מותנה מטילים את האחריות לפתחו של בית המשפט, בכל אימת שהחשוד מסרב להודות, ומציג ראיות מטעמו, המעידות על העדר אשמה.
על רקע דברים אלה, כך לטענת עורך דין שקלאר בתלונתו בפני פרקליט המדינה, יש להנחות את התובעים ביחידת הסדר מותנה, בדבר סמכויותיהם לסגור את התיק גם ללא הסדר מותנה, מקום שהם נוכחים לדעת שהראיות אינן מספיקות להעמדה לדין.
כמו כן, דורש עורך דין שקלאר בתלונתו, כי תובעי היחידה להסדר מותנה יגיעו מוכנים לפגישה, במיוחד כאשר עולות טענות ראייתיות, ולא יקראו את התיק במעמד הפגישה ובחטף.
יתרה מזאת, תיק זה הינו כה זוטר וחסר חשיבות, שאך לפלא הדבר שבכלל מתעסקים איתו, ולא גונזים אותו מחוסר עניין לציבור.
כפי שכתבתי לפרקליט המדינה, יחידת הסדר מותנה לא הוקמה כדי להוות "פח זבל" לכל התיקים חסרי העניין לציבור, שלפני כן היו נסגרים עוד בתחנת המשטרה, וכיום מאלצת יחידת הסדר מותנה את החשודים להודות בעבירות ולשלם קנסות ולשאת בתוצאות הרשעה מנהלית, באיומי הליך משפטי ארוך וקשה."
מוסיף עו"ד יעקב שקלאר ומצטט בהסכמה דברים שנכתבו בנושא דידן על ידי השופט א. הרמלין מבית משפט השלום בתל אביב, שזיכה נאשם שעניינו נדון ביחידת הסדר מותנה, וכשלא הסכים לחתום על הסדר – הואשם בבית משפט עד שזוכה לאחר משפט.
התרעות פיקוד העורף