בית המשפט המחוזי קבע כי ארבעת הצעירים ידעו בזמן אמת אודות הרצח בדומא והבינו שהתמונות שהונפו בחתונה היו של בני המשפחה שנשרפו חיים בדומא. נקבע כי הם היו מודעים לתוכן המסית ולאפשרות הממשית לכך שהדבר יוביל לעשיית מעשה אלימות, ולכל הפחות עצמו עיניהם מפני אפשרות ממשית זו.
לעומת זאת, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שונה לגבי אחד המעורבים, שהיה בן 13 ועשרה חודשים במועד האירוע, הצעיר מבין כלל המשיבים. בפסיקה נקבע כי חרף מעשיו הבוטים לרבות דקירות חוזרות בסכין של תמונת התינוק עלי, לא הוכח במידה הנדרשת האם ומה ידע ביחס לרצח בדומא ופרטיו, נכון למועד החתונה. בהתחשב בכך, הוחלט להותיר את זיכויו על כנו מחמת הספק.
בית המשפט המחוזי הוסיף ובחן בפסק דינו את קביעות בית משפט השלום לנוער ביחס לסוגיית ההגנה מן הצדק וטענת האכיפה הבררנית. מנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק הדין נקבע כי לא הוּכחה אכיפה בררנית פסולה, בוודאי לא כזו היוצרת פגיעה משמעותית בתחושת הצדק וההגינות בעוצמה המצדיקה את ביטול כתב האישום בעניינם של המשיבים. הדיו הוחזר לבית משפט השלום לדיון בעונשם של ארבעת הצעירים שזיכויים בוטל.
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט המחוזי קיבל היום את עמדתנו והרשיע ארבעה מתוך חמישה נאשמים בעבירות הסתה לאלימות ולטרור בפרשה שכונתה בתקשורת "חתונת השנאה". אנו סברנו כי אירוע החתונה שכלל, בין היתר, שירה וריקוד תוך הנפת שלטים עליהם הודבקו תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה, דקירת התמונות באמצעות סכינים, שריפתן באמצעות בקבוקים דמויי בקבוקי תבערה, הנפת שלט "נקמה", הנפת כלי נשק ודריכתם, מהווים עבירה פלילית חמורה של הסתה ותמיכה במעשי אלימות וכי מדובר במעשים שיש להוקיעם, גם כשמדובר בקטינים".
התרעות פיקוד העורף