בצה"ל חוששים: גורלם של חלק מהנעדרים לא יוודע לעולם

בין החטופים יש פחות מ-30 ילדים מתחת לגיל 16, ובין 10 ל-20 אזרחים מבוגרים מעל גיל 60. בחלוקה למדינות יש שמונה או תשע מדינות זרות שאזרחיהן נחטפו לעזה. האומדנים הללו הם נכון לעכשיו הערכות המדויקות ביותר שיש בידי צה"ל, אבל כאמור אין מדובר בנתונים סופיים ובכל מקרה צפויים להיוותר סימני בסיטואציה שמוגדרת מורכבת הרבה יותר גם בסוגיה הזו ממלחמת יום הכיפורים.

על פי המידע שבידי הצבא מלבד חטופים חיים, חלקם נשבו פצועים, ובחלק מהמקרים מהמקרים היו גם חטיפת גופות, הגם שלא מדובר בידיעה ודאית על מספר גופות גבוה שנחטפו ההערכות הן שרוב החטופים בידי חמאס, אך חלק מהחטופים נמצאים גם בידי הג'יהאד האסלאמי.

במקביל, מקיים הצבא מאמץ להמשיך ולהביא גופות מהשטח, מתוך רצועת עזה, מתוך הנחה כי ישנן עדיין גופות של ישראלים שנמצאות סמוך לגבול, בדלב היציאה מישראל. רק אתמול הביאו כוחות צה"ל כ-90 גופות משטח הרצועה,  רובן המכריע גופות של מחבלים, אך חלקן של ישראלים ותהליך הבידקה מןרכב ואיטי נוכח כך שמעה חדרו גם לובשי בגדים אזרחיים מלאים.

בצה"ל מרכזים את הנושא אלוף (במיל') ליאור כרמלי, העומד בראש צוות באגף כוח האדם שמטרתו לגבש את תמונת המצב בנוגע לאיתור נעדרים וחטופים, ואלוף (במיל') ניצן אלון, שמרכז את נושא המודיעין. לצורך כך הוקם מרכז ובו מאות אנשים שאוספים מידע, מקיימים שיחות עם עדי ראיה על מנת להבין מה עלה בגורלם של החטופים והנעדרים. במרכז יושבים יחדיו אנשי מודיעין, טכנולוגיה מבצעית, קהיליית המודיעין, המשטרה ואגף כוח האדם. מתחקרים את קרובי הנעדרים והחטופים. לצד זאת בצה"ל מנסה להסתייע בגופים אזרחיים, בחברות היי-טק ובחמ"לים שהקימו המשפחות שמציעים פתרונות נוספים.

העקרונות שלפיהם משתדל צה"ל לפעול הם עדכון המשפחות בכל המידע הקיים, הצמדת נציגים למשפחה כדי שזו לא תצטרך להתנהל מול נציגים מגופים שונים, ניסיון לסנכרן את המידע בין הגופים השונים כדי שמשפחות לא תקבלנה מידע סותר מגופים שונים, וניסיון לשמור על קשר יום-יומי עם כל משפחה של חטוף אם היא מעוניינת בכך בצה"ל מעריכים כי יהיו מקרים שיוותרו לא פתורים, נוכח המורכבות של רצועת עזה, מאפייני ארגוני הטרור ברצועה ובראשם חמאס.