"חרבות ברזל": במסגרת הפסקת האש האחרונה שהייתה בלחימה ברצועת עזה, הוחזרו לישראל עשרות חטופים משבי חמאס בשבע פעימות שונות. מאז שחזרו החטופים, היינו עדים לעדויות הקשות שסיפרו ועל התנאים הקשים שחוו בשבי ארגון הטרור.
בערוץ 12 דווח הערב (חמישי) על עדויות חדשות ודרמטיות. במסגרת ההפוגות ההומניטריות שביצע צה"ל ברצועת עזה, כאשר בזמן זה מאות אלפי עזתים, תושבי צפון הרצועה, צועדים דרומה, הוברחו גם חטופים. אחד החטופים סיפר כי אכן הבריחו אותם דרך המסדרון, והזהירו אותם שלא לדבר. "הוחזקנו בבית וכשצה"ל התקרב לאזור, הבריחו אותנו דרך רחובות ראשיים (במסדרון ההומניטרי) צעדנו על הכביש כשלצידנו המון שמתפנים... הבריחו אותנו דרך הרחובות הראשיים, צעדנו על הכביש כשלצידנו תושבים רבים צועדים עם ציוד, רכובים על אופניים, וחלקם במכונית, והזהירו אותנו שלא לדבר".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מוקדם יותר היום, סיפר אזרח תאילנדי שנחטף לעזה כי בהגיעם לעזה העבירו מחבלי חמאס את התאילנדים לקבוצה קטנה של גברים שלקחו אותם לבית נטוש וקשרו את ידיהם מאחורי גבם. לתאילנדים הצטרף צעיר ישראלי בן 18, שאנוצ'ה אמר שהכיר מהקיבוץ רעים, שם עבד במטע אבוקדו. המכות החלו זמן קצר לאחר מכן, כאשר שוביהם הלמו ובעטו בהם. "צעקנו 'תאילנד, תאילנד'", אמר, מה שהקל מעט על עוצמת המכות שניתנו להם, אך שיחק לרעתו של הצעיר מהקיבוץ.
כעבור שעה, כל החמישה הועלו על משאית נוספת שנסעה במשך כ-30 דקות לבניין קטן שהוביל למנהרה. ליד פתח המנהרה, הם הוכו שוב וצולמו, לדברי אנוצ'ה, לפני שהלכו במעבר אפל וצר שרוחבו כמטר אחד לחדר קטן. בחלל חסר החלונות הזה, שגודלו 1.5 על 1.5 מטרים, והואר בנורה, הצטרפו החמישה לישראלי נוסף. לדברי אנוצ'ה, המחבלים המשיכו לבעוט ולהכות את השבויים במשך יומיים. ביומיים הבאים הם המשיכו להכות את השבויים הישראלים באמצעות חוטי חשמל.
אנוצ'ה לא נפצע קשה, אך שבועות לאחר שחרורו מהשבי, פרק כף ידו עדיין נושא סימנים מהאזיקים בהם נאזקו ידיו. עוד סיפר, כי השבויים ישנו על הרצפה החולית. הגברים קיבלו לחם פעמיים ביום וחלקו ביניהם שני בקבוקי מים שחודשו מדי יום. השירותים שלהם היו חור באדמה ליד החדר, אליו לוו על ידי אחד משמונת השומרים החמושים בנשק דמוי קלצ'ניקוב. הוא ציין כי השומרים אמרו להם שלא ידברו ביניהם. "הרגשתי חסר תקווה", אמר אנוצ'ה.
אנוצ'ה ספר לאחור את הימים לפי מספר הארוחות. אחרי ארבעה ימים, שישה הובלו לחדר נוסף. הוא סיפר שהמנהרה, שהוארה בפנסים שנשאו שוביהם, הייתה מצופה בדלתות מתכת.