מלחמת חרבות ברזל: עיתון הניו יורק טיימס פרסם הלילה (שבת) תחקיר ובו פרטים חדשים על שהתרחש בשבעה באוקטובר בדרום ובפיקוד ב"בור" בקריה. מהפרטים החדשים עולה כי גם לאחר שהחלה הפלישה, לקח לצה"ל ולכוחות הביטחון שעות להפנים את גודל האירוע.
תיעוד מיוחד: צה"ל איתר והשמיד את דירת המסתור של יחיא סינוואר
לראשונה מתחילת המלחמה: צה"ל תוקף באזור בדרום עזה ממנו פלשו לניר עוז | צפו
לפי התחקיר, לצה"ל לא הייתה תוכנית פעולה מסודרת למקרה של פלישה המונית מעזה, וגם כיתות הכוננות שהיוו את קו ההגנה הראשון של יישובי עוטף עזה לא אומנו לתרחיש. היחידות הראשונות שהוקפצו היו קטנות יחסית, החלטה שרמזה על כך שגם לאחר הפלישה טרם הייתה הבנה לגודל האירוע.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
עוד עולה בתחקיר כי טייסים הונחו "להתעדכן בטלגרם ולבחור מטרות". לוחם המילואים דוידי בן ציון סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי היחידה שלו יצאה ממרכז הארץ בשיירה בסביבות 13:30. לדבריו, הוא וחבריו גייסו את עצמם ולא חיכו להקפצה רשמית, וכדי לחסוך זמן הם עזבו בלי ציוד לראיית לילה או אפודים הולמים. הוא ציפה לראות את הכבישים מלאים בשיירות של חיילים, בציוד ובכלי רכב משוריינים נעים דרומה. "הכבישים היו ריקים", נזכר בריאיון. כמעט שבע שעות אחרי שהחלה מתקפת הטרור, הוא פנה לחייל המילואים שלידו ושאל: "איפה צה"ל?".
מסמכים מודיעיניים שהגיעו לידי הטיימס מראים כי בשעות המוקדמות של הבוקר, ההערכה הייתה כי בתרחיש הכי גרוע, חמאס יצליח לפרוץ את הגדר במספר מקומות. תמונת המצב שהתבררה בשבועות לאחר השבת השחורה הראתה כי מחבלי חמאס פרצו את הגדר בלמעלה משלושים נקודות ונעו במהירות לכיוון היישובים.
בשעה 7:43, כך לפי התחקיר, יצאה מהבור הוראה ראשונה להקפיץ את כוחות החירום וכל היחידות הפנויות לעוטף עזה. זאת בעקבות הודעה שהגיעה מאחד הבסיסים לאורך גבול הרצועה, בדבר מתקפת מחבלים על הבסיס. המפקד שהתריע על המתקפה לא ידע לומר על חומרת המתקפה, ובבור הגיבו בשלב הזה בהתאם להתרעה.
אחת היחידות הראשונות שהוקפצה לאירוע הייתה יחידת מגלן, ששהתה במרחק כחצי שעת נסיעה מהעוטף באותו יום. לפי התחקיר, ההכשרה העיקרית של היחידה היא לחימה בשטחי אויב, אך לא להתמודדות עם פלישה. לדברי קצין ביחידה ששוחח עם הטיימס "לא הייתה משימה קונקרטית ביום ההוא, חיילים הונחו לקחת נשק ולצאת להציל אנשים".
לאחר שאבד הקשר עם בסיס רעים שהיה תחת מתקפה, יחידת מגלן פנתה לרפאל חיון, אזרח שעוסק באיסוף מודיעין באופן פרטי. רפאל, גבר בשנות ה-40 לחייו המתגורר בנתיבות, קיבל באותה שבת פניות רבות מאזרחים שהיו תחת אש, והעביר אותן לכוחות מגלן. לפי התחקיר, גם שעות לתוך הלחימה, ליחידה לא היה מושג כי קיבוץ כפר עזה תחת מתקפה, והמידע על הפלישה אליו הגיע לאנשי היחידה רק בסביבות השעה 11:00. קצין בכיר שלחם באותו יום אמר כי "היו הרבה גיבורים ביום הזה, אבל הצבא זקוק לגיבורים רק כשדברים משתבשים בצורה איומה".