הלחימה בצה"ל מביאה קורבנות ופצועים, וגם גורמת לפגיעה בשמיעה - לעתים בלתי הפיכה. ל"מעריב" נודע כי מאז השבת השחורה ועד היום הגיעו לטיפול בבתי החולים ברחבי הארץ מאות חיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, כשהם פגועים באוזניהם בעקבות ההפגזות ברצועת עזה, וחלקם אף סובלים מנזקים חמורים עד היום.
צה"ל מרחיב את הלחימה: אותר אמל"ח בגן ילדים; נורה פגז לעבר בניין ממולכד
הפגיעה בשמיעה כתוצאה מפיצוצים בקרב חיילים מוכרת בספרות הרפואית העולמית, וגם כאן אצלנו.בעקבות מלחמות עבר, כמו ששת הימים, שבמהלכה לא היו אמצעי מיגון לחיילים, נפגעו רבבות בשמיעתם. חלקם הפכו לכבדי שמיעה לכל חייהם, ואחרים סובלים מהפרעות שונות בחוש חשוב זה.
צה"ל מקפיד לצייד את החיילים באטמי אוזניים, אולם לעתים השימוש בהם לא אפשרי בעת פעילות מבצעית: חלק מהחיילים נדרשים להסוות את נוכחותם, לתצפת תוך כדי לחישה, ובתוך כך - הפעילות עצמה דורשת האזנה מוקפדת לכל רחש שעלול לרמז על סכנה האורבת לכוחות. לפיכך, חלק מהחיילים אינם יכולים להשתמש באטמי האוזניים, ונותרים חשופים לרעשים הכבדים שבהפגזות הרצועה.
אחד מבתי החולים שקיבל חלק גדול מהפצועים הוא בילינסון, שאליו הגיעו קרוב למאה חיילים עד כה הסובלים מפגיעות שמיעה בדרגות שונות, או מצפצופים באוזניים (המכונים טינטון). החיילים עברו שרשרת בדיקות, כולל בדיקות שמיעה מתקדמות, ומי שנמצאה אצלם ירידה משמעותית בשמיעה החלו טיפול בסטרואידים דרך הפה במינון גבוה למשך שבוע, ולאחריו הורדה הדרגתית של המינון כדי למנוע תופעות לוואי.
"תופעת הפגיעה בשמיעה בקרב חיילים מוכרת ומאוד מעסיקה אותנו בימים האחרונים", מספר פרופ' אוהד חילי, מנהל יחידת ניתוחי אוזניים בבתי החולים בילינסון והשרון, שטיפל בחלק גדול מהחיילים. "מדובר בטראומה אקוסטית שבה יש רעש מאוד חזק ופתאומי בשל פיצוץ או ירי אינטנסיבי. האנרגיה שהאוזן נחשפת אליה יכולה לפגוע באותם מבנים מיקרוסקופיים של האוזן הפנימית, שמכונים 'תאי שערה', אשר אחראים על המרה של תנועת הקול לגירוי עצבי. כתוצאה מכך עלולה להתפתח ירידת שמיעה עצבית תחושתית או פגיעה בעצמות השמע".
לדברי פרופ' חילי, בחלק מהמקרים ירידת השמיעה היא זמנית ומשתפרת באופן ספונטני, אולם כשהטיפול לא מתבצע בתוך יום או יומיים מהחשיפה לרעש, הפגיעה עלולה להימשך זמן רב, ולעתים ללוות את החייל למשך חודשים ואף שנים. הטיפול בסטרואידים נועד להפחית את התהליכים הדלקתיים שנוצרים בעקבות הטראומה לאוזן מהחשיפה לרעש.
"בכל סיטואציה שבה צפויה חשיפה לרעש וניתן להגן על האוזניים – החיילים חייבים להקפיד ולהתמגן" אומר פרופ' חילי. "בכל מקרה של ירידה בשמיעה או צפצופים באוזניים, החייל צריך להתפנות בדחיפות לבית חולים, ולא לחזור לאזור הרעש לפני שהאוזן מתאוששת. אוזן שלא החלימה היא רגישה יותר לטראומות חוזרות, ואם החייל יחזור לשירות לפני ההחלמה, עלולה להתרחש פגיעה חמורה יותר בשמיעה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כבר בימי הלחימה הראשונים הקים חיל הרפואה יחידה ייעודית לטיפול ומעקב אחר נפגעי שמיעה (מרש"ל שמיעה) ומספק טיפולים ייעודיים לכל הנפגעים, לרבות טיפולים תרופתיים וטיפול בתא לחץ. חזרת החיילים לכשירות וליחידות מתבצעת בהתאם להערכה קלינית של שמיעתם ובדיקת רופא אא"ג".