"קמתי, ניגשתי לאשתי, וראיתי שהיא פצועה בפנים, בלסת וביד. אמרתי לה 'תחזיקי מעמד', צלצלתי ל־100. התחילו לשאול שאלות, אמרתי 'תגיעו עם אמבולנס, תפסיקו עם השאלות'. פניתי לבן שלי, קראתי לו כמה פעמים והוא לא ענה. ראיתי את היד שלו בחוץ, הוצאתי את החלקים שהיו לו על הפנים, ראיתי שיש לו חור ברקה, והוא לא זז", שיחזר.
"הגיעו המחלצים, פינו את אשתי לבית החולים ואת ברק שמו בצד. אני יצאתי החוצה, בדקו אותי, הכול בסדר, ואמרו לי 'אתה הולך לבדיקה יותר יסודית'. בבדיקה היסודית במיון ראיתי את אשתי, שמטפלים בה במיטה ממול. אחרי איזה רבע שעה בא הבן שלי ואמר לי שהיא לא שרדה. זהו".
באשר למצבו, סיפר: "אני כרגע בבית חולים, מחכה למכתב שחרור. קיבלתי בלוק על הגב".
"היישוב מפונה, אבל אנחנו לא התפננו. יש לנו משק, עופות". הוא סיפר כי באותו הבוקר הוא היה בלול וברק, בנו, הגיע בצהריים. "התחלנו לאכול ובא מה שבא. הצבא לא בסדר, מה שקרה פה, אתמול הם ניקו שם את כל הכפר, זה בתים בודדים. זה לא אזור צפוף, הם ירו טילים לפני חודשיים על בית הילל, על המחנה הצבאי, נפצעו שם כמה אנשים, באותה הזדמנות היו צריכים לנקות את כל הבתים שם. הם רואים אותנו כמו שאני רואה את מי שיושב מולי".
כספית העיר ואמר שבגלל זה פינו את יישובי הגבול. בתגובה אמר איילון: "כן, אז מה? אני אזרוק את העופות?".
"עכשיו יש לי ארבעה ילדים. זה לא משנה איך קוברים, מה קוברים", הבהיר, "התוצאה סופית. מה יהיה? אם הצבא יטפל בזה כמו שצריך יהיה בסדר, אם לא יש לנו בעיה. אנחנו כל הזמן בורחים אחורה".
התרעות פיקוד העורף