מאות בני משפחה, חברים ומוקירים הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי ברחובות כדי ללוות בדרכו האחרונה את סמל אפיק טרי ז"ל, לוחם צה"ל בן 19 שנפל בפיצוץ מטעני החבלה במבנה בח'אן יונס. באסון נפלו שני לוחמים נוספים ו-14 נפצעו, בהם חמישה באורח קשה.

הלילה הדרמטי של צה״ל ברצועה: ״המסר לא היה לסינוואר אלא לקטאר״
"החיילים היו בסיכון מיידי": פרטים חדשים מתקרית שיירת הסיוע ברצועה

בדרך לבית העלמין עמדו מאות עם דגלי ישראל כהוקרה והצדעה, וביניהם נשמעו זעקות השבר של בני משפחה. בין המשתתפים נכחו השר אופיר אקוניס וראש העירייה היוצא של רחובות רחמים מלול.

הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)

הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)

הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)

הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל אפיק טרי ז''ל ברחובות (צילום: אבשלום ששוני)

סא"ל רם כהן נשא דברים: "הכאב גדול, הצער עמוק ועימם גאווה ועוצמה על מי שהיית ומה שעשית. על אף פציעתך במהלך ההכשרה בכפיר, רצית לחזור ולהילחם ולצאת לקורס מפקדי כיתות. היית בעל מוטיבציה וחברותי. תמיד חתרת למגע ולניצחון. חבריך מספרים כי סמכו עליך. אפיק, צבא הגנה לישראל ינצח, עם ישראל ינצח. משפחת טרי, תהיו גאים באפיק. אפיק, לוחם יקר, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה. 

האב אבשלום ספד לבנו: "אפיק, בני אהובי. קיבלנו את הבשורה הקשה ביום שישי ומאז הכאב גדל וגדל. לא מאמין שאני מספיד אותך כאבא, הכתר של הבית, הילד המוצלח. למרות הפחד שהיה לי, תמיד האמנתי שאני יכול להפסיק לשמור עליך. אמרת לי שאתה יכול לשמור על עצמך, האמנתי לך אפיק. 'אבא, אבוא בעוד שבועיים וחצי בסיום הפעילות וכולנו נעשה שבת ביחד'. מי אמר שאין מלחמה? ניסיתי לתת ביטחון לאמא ולאחים שלך. אמרתי שאפיק יחזור, כי אפיק גיבור. את הגבורה ומסירות הנפש שלך - לא רואים הרבה. לא היה לי ספק שאם תצטרך תסתער על האויב כדי להציל את החברים שלך. 

עוד הוסיף: "אפיק טרי הצטיין בכל דבר, אפיק טרי אף פעם לא בורח, אפיק טרי אף פעם לא מרים ידיים. אפיק טרי יותר טוב ממני ואמרתי שתחזור. אפיק אף פעם לא נח, גם כשבא הביתה. 'אבא, תשאיר לי את האוטו כדי שאספיק ללכת לים לפני שבת. אפיק שמר שבת. אפיק שלי, המלחמה שלך נגמרה. עכשיו אתה יכול לנוח, אבל תן לנו כוחות. אמרת לי לפני שנתיים 'אני לא רואה אותך בוכה אבא'. אני אף פעם לא בוכה, אבל היום קשה לי. אני מבטיח שאהיה חזק, אני חייב להיות חזק. תן לנו כוח לעמוד על הרגליים. איזה אסון כבד. למה זה מגיע לנו? לא מגיע לנו, אבל זה הגיע אלינו".