מאות אנשים הגיעו היום (חמישי) לבית העלמין הצבאי בחולון ללוות בדרכו האחרונה את סמ״ר חיים סבח, בן 20 מחולון ולוחם בגדוד 869, עוצבת הגליל (91), שנפל במהלך פעילות מבצעית בצפון הארץ. 

בעירייה סיפרו עליו כי למד במגמת הנדסת תוכנה בבית הספר קריית שרת והקפיד לשמור על קשרים חמים עם צוות בית הספר גם לאחר סיום לימודיו. בצבא שירת בתחילה בתפקיד עורפי, ובהמשך ביקש לעבור לתפקיד אחר, משמעותי יותר. הוא אף קיבל תעודת הצטיינות ממפקד עוצבת הגליל על פעילותו במלחמת חרבות ברזל.

עוד אמרו כי אהב לעסוק בספורט, לטייל ולבלות עם חבריו שאהבו אותו מאד. היה אדם צנוע, סקרן, בטוח בעצמו, מלא בערכים טובים ובשמחת חיים שאפיינה אותו.

סבח הוא בוגר תיכון קריית שרת בעיר. התיכון שכל מאז פרוץ המלחמה 12 מבוגריו שנפלו ונרצחו. במהלך הלוויתו, רבים ספדו לו.

הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)

הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)


סא"ל רועי הורוביץ: "חיים, הראש והלב מסרבים להאמין. התגייסת כלוחם בגדוד איסוף קרבי. במהלך המלחמה פיקדת על צוות רחפנים. השגת תוצאות מעולות. היית דוגמא ומופת לסובבים אותך. היית צנוע, חבר טוב ובעל לב טוב. בשמי ובשם גדוד שחף 869 מבטיח שנמשיך את דרכו של חיים. נוח על משכבך בשלום".

ראש עיריית חולון שי קינן: "בשעת הכאב הקשה והנוראית הזו אני מבקש לעטוף אתכם באהבה. חיים כשמו הוא היה מלא בשמחת חיים והכיר כל מקום אליו נכנס. בית הספר קריית שרת ספג אבדות כבדות במלחמת חרבות ברזל. בצבא, חיים תמיד חתר לחתור קדימה וקיבל תעודת הצטיינות ממפקד עוצבת הגליל על הצטיינותו המלחמה. חיים היה אדם צנוע, מכבד כל אדם ומלא כרימון בערכים טובים. העיר חולון ומדינת ישראל אבלים על לכתו של חיים ואני ביניהם. העירייה תעמוד תמיד לרשות משפחתו בכל עת".

אבי, המורה של חיים מתיכון קריית שרת: "חיים היה ידוע בכינוי חימון, אבל אני קראתי לו לימונדה כי הוא היה מתוק. רציתי להגיד לך תודה שבחרת בי כאח גדול, על האכפתיות, על הדאגה לכולנו. תודה שהיית האח הקטן החבורה שלנו, רק חבל שכל כך קצת זמן. תמיד תישאר איתנו".

הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)

הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית החייל חיים סבח (צילום: אבשלום ששוני)


חבריו מתן וליאור: "השלישיה שהיינו כבר לא שלישיה. מודה לך על כל רגע, הילד הכי יפה עם העיניים הכי יפות. לא מאמין שאנחנו כאן, יש לי חור בלב. איך אפשר בלי לדבר איתך כל יום. תשמור עלינו מלמעלה".

גוני ושון, ברים מהצוות: "גיבור של מדינה שלמה. היית יפה גם בפנים. מאתמול אני מחכה שמישהו יעיר אותי מחלום הבלהות הזה.
תודה על הכל, על שיחות הנפש, תודה שהיית חלק מהמשפחה שלנו - משפחת צוות כהן. רצית שלכולם יהיה טוב. לימדת איך לראות את הטוב גם כשרע. תודה".