בשבוע שעבר שם קץ לחייו לוחם המילואים אלירן מזרחי (40) אחרי שירות מילואים ממושך, במהלכו סייע בפינוי גופות ביישובי העוטף לאחר ה־7 באוקטובר ונלחם ברצועת עזה.
משפחתו של מזרחי, שלקה בפוסט־טראומה, ניהלה מאבק כדי שיוכר כחלל צה"ל וייקבר בקבורה צבאית, ולאחר בחינה שביצע ראש אכ"א, הוחלט כי הוא יוכר כחלל צה"ל. סיפורו של מזרחי הציף את מה שהתריעו עליו מתחילת המלחמה מומחים לטראומה ופסיכיאטרים שונים: הצורך הבהול בטיפול בטראומה של הלוחמים עוד בטרם היא הופכת ל־PTSD (פוסט־טראומה).
הוא מציין כי "לפני המלחמה היו כאלף חיילים שזכאים לטיפול וקיבלו טיפול כזה או אחר. כיום כבר עדכנו אותנו שיש 2,000 חיילים שזכאים לטיפול וההערכה היא שזה יזנק לפי שניים ופי שלושה. מאות חיילים מטופלים שם. אנשים מגיעים אלינו במצב נפשי מאוד קשה, ואנחנו יודעים שזו שעת חירום, פצצה מתקתקת כי כל רגע מישהו יכול לשים קץ לחייו. המטרה שלנו היא לזהות את זה ולעשות הכל כדי למנוע את זה בזמן".
צוות המרכז החדש כולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע לטיפולים פרא־רפואיים כמו ריפוי בעיסוק, מטפלים באמנות ובדרמה ואחרים. אגף השיקום במשרד הביטחון מפנה את המטופלים, ובשלב ראשון מתקיימת במרכז הערכת מצבם הנפשי ונבנית עבורם תוכנית טיפול אישית מותאמת ורב־מערכתית. “האתגר הכי גדול הוא לאסוף צוות, אבל לשמחתי, לפחות בשלב הזה, אנשי מקצוע רוצים להצטרף למרכז הזה, וזו משימה קשה לגייס אותם אבל אני מרגיש שבגלל שיש פה אלמנט לאומי של סיוע לחיילים – יש יותר נכונות", אומר חביב. “הטיפול הזה נועד להציל נפשות, גם למנוע מהחייל חלילה להתאבד, וגם יש חיילים שאומנם פיזית הם חיים אבל בנפש הם מתים והזמן אוזל".
חביב מציין כי דחיפות הטיפול בבריאות הנפש הולכת וגדלה ככל שהמלחמה נמשכת: “בחודש הראשון נושא בריאות הנפש לא היה האתגר העיקרי עבור בתי החולים אלא קודם האתגר היה לטפל בפציעות ובמחלקות הטיפול הנמרץ. החל מהיום הראשון למלחמה הקמנו מערך של טיפול בבריאות הנפש בעיקר בבתי המלון למפונים בים המלח ובירושלים וזה היה האתגר המיידי הראשון, אבל כיום בריאות הנפש היא הנושא הכי מאתגר ומשמעותי עבורנו בעוצמה הנוכחית של המלחמה. למשל, מרפאת הצעירים שלנו (לבני 25־18) שהייתה קיימת לפני המלחמה ומאז ה־7 באוקטובר קיבלה צעירים רבים מעוטף עזה ומניצולי הנובה, גם היא כרגע בביקוש עצום והיא מאוד קריטית ומצילת חיים".
“ה־7 באוקטובר פגש את מערכת הבריאות בישראל, כמו את כל העולם, במשבר מאוד לא פשוט של חסר בצוותי טיפול (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים) ויש הרבה מאוד פניות של נפגעי פוסט־טראומה וזה רק הולך וגדל, כשבחודשים האחרונים מתווספות גם לא מעט פניות של אנשי צבא, בסדיר ובמילואים", מסביר ד"ר אסף כספי, פסיכיאטר במרכז.
“מאז ה־7 באוקטובר יש הרבה מאוד גורמים פרטיים שנכנסו לנושא הזה כדי לעזור לחיילים להרגיש טוב אבל הם לא מספקים טיפול מקצועי ומשמעותי שיכול לשנות את המהלך ולמנוע התפתחות PTSD כרוני עם כל הסיכונים שכרוכים בו, כולל כמובן אובדנות", הוא מדגיש, "אצלנו אנחנו רואים עלייה משמעותית מאוד בפניות, וחשוב להדגיש שבשיבא יש את המענה המיטבי בנושא פוסט־טראומה כבר הרבה מאוד שנים שנותן שירות לנכי צה"ל ולאזרחים נפגעי פוסט־טראומה".
"לנוכח הבנת הדחיפות של טיפול בחיילים יזמנו שלוחות טיפול בנפגעי נפש מהצפון ועד הדרום בשיתוף פעולה עם ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם, שם ממוקמים צוותים שלנו וצוותים שגייסנו עם פיקוח וסטנדרטים של שיבא עם כל שיטות הטיפול הכי חדשניות שישנן", מציין, "השבוע התחלנו להוציא את זה לפועל בסדר גודל ארצי. אנחנו פועלים בדחיפות מאוד גדולה. חשוב לציין שאנשים שנפגעו מטראומה לא בהכרח מפתחים פוסט־טראומה אלא יכולים לפתח חרדה ודיכאון ודברים לא פחות קשים. אסור לדחות את זה ולהניח שזה יחלוף אלא יש לפנות לאיש מקצוע כדי למנוע את האסון הבא".
במרכז הרפואי איכילוב יקיימו השבוע כנס גדול בנושא טראומה ותקומה בשיתוף עיריית שדרות, שיעסוק בדחיפות ובצורך הבהול לתת מענה נרחב ככל הניתן לנושא הטיפול בנפגעי טראומה בצל מלחמת חרבות ברזל, הן חיילים והן אזרחים.
“מאז ה־7 באוקטובר המערך הפסיכיאטרי התגייס באינספור דרכים כדי לספק סיוע מנטלי לאזרחים ולחיילים שחוו ועדיין חווים את המלחמה (הן בלוחמה בעזה והן במראות שראו ב־7 באוקטובר ביישובי הדרום), וכבר בשבוע הראשון למלחמה פתחנו מרפאות שקראנו להן ‘איכילוב עוטף’ שנועדו לספק עזרה נפשית לאנשים שנמצאו בקו הראשון למלחמה, ובשבועות הראשונים טיפלנו במאות אזרחים בטראומה", מסביר ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז “אסיף" לטיפול בטראומה נפשית באיכילוב.
“מהר מאוד הבנו שאנחנו צריכים למסד את העזרה הנפשית ולכן החלטנו להקים באיכילוב את מרכז הטיפול בטראומה נפשית ‘אסיף’, המיועד גם לאזרחים וגם לחיילים שסובלים ממעגלי הטראומה של ה־7 באוקטובר", הוא מוסיף, "המרכז מבוסס על ארבעה עמודי תווך: הטיפול המסורתי של פסיכיאטר ופסיכולוג; שימוש בטכנולוגיות חדישות כדי שהחבר’ה הצעירים הפגועים, שלא מתחברים לשיטות הישנות, יוכלו להתחבר לזה, וחלק מההתערבויות האלה אפשר לעשות בבית ולבד; מערך הכשרות כדי ללמוד את מה שקורה מסביבנו וללמד את הידע שיש לנו; ומחקר, כי אנחנו חייבים לחקור את ההשפעות של מה שאנחנו עושים כי זה משהו חדש לנו ואנחנו חייבים לדעת שאנחנו עושים את זה נכון".
ד"ר טנא מסיים את הראיון במסר: “לא להישאר לבד במצוקה, לפנות תמיד לעזרה, להתעקש עליה. אפשר וצריך לטפל בטראומה. אסור להישאר איתה לבד, וכל טיפול יכול למנוע את האסון הנורא הבא".
התרעות פיקוד העורף