בתחילת הראיון אמר על סינוואר: "אנחנו מדברים עליו בלשון הווה, והתחלנו לתהות שהוא לא אתנו. הרגשתי כל הזמן מהאיתותים של חמאס שאנחנו לא מצב שהוא לא נמצא. נכון להיום, שנה ויומיים אחרי המלחמה, פותח את החדשות ורואה מה קורה בעולם. התחושה שלי, ואני אומר את זה בצורה זהירה, הוא מרגיש שהוא בכיוון הנכון".
"הוא כבר יצא למלחמה מתוך נקודת הנחה שהוא יחוסל בה", המשיך. "הוא לא כמה למות, אבל הוא לוקח את זה בחשבון. הוא מנהיג אידאולוגי שמוכן למות למען המטרה שלו. התחושה שלו היא שישראל מתבוססת במערכה בצפון עם אפשרות של התפתחות באיראן, כך שהסיכוי להסדרה בעניין שלו גובר".
על הקשר בין החזיתות אמר: "זה רלוונטי רק בתנאי אחד, שישראל יוזמת ומעורבת בזה. אני חושב שישראל, אם היא באמת רוצה להתמקד באיראן כנושא מרכזי היא צריכה למצוא דרכים לחתום את שתי מערכות ההתשה שלה בצפון ובדרום. ואם אפשר לכרוך את זה ביחד ולהביא לשחרור החטופים, אז בכלל".
"אני חושב שאם בישראל יש חשיבה אסטרטגית יותר מפותחת, אפשר לקדם דברים כמו הסדרה בצפון, והסדרה בדרום שבמסגרתה משוחררים חטופים, אז המצב הוא שחייבים להגיע לסטטוס קוו לגורם שנשאר דומיננטי בעזה – חמאס. להמשיך במציאות הנוכחית זו התשה, אני לא רואה בזה נקודת אור", הוסיף.
"חיזבאללה חטף מכה קשה מאוד, אבל הוא לא בר מינן, הוא לא מאחורינו", אמר בסיום הראיון. "מאוד כדאי לנו להמשיך לפגוע במה שמוגדר כ'היורשים של היורשים', אבל להיזהר מאווירת אופוריה. יש אצלנו כאלה שמדברים על מזרח תיכון חדש. אני מבין ש-7 באוקטובר היה טראומה, וכולם רוצים להציג ניצחונות, והם באמת אדירים, צריך לחשוב על זה כשאתה עוסק בעניין האיראני. ישראל לא צריכה לגרום לכך שכל העסק מתחמם".