בין האפשרות הזו לאופציה של עימות מול ישראל ברצועת עזה - הצתת הגדה המערבית היא האפשרות המועדפת על ארגון הטרור. בכך חמאס גם מסיט את האחריות לכיוונה של הרשות הפלסטינית – ושיו”ר הרשות אבו מאזן ישלם את החשבון.
אלא שהשנים האחרונות הוכיחו, גם בתקופות מתוחות יותר, שבין המוטיבציה של חמאס לבין המציאות בשטח - יש פער גדול מאוד. פעמים רבות בשנים האחרונות היו תקופות שבהן נראה היה כי השטח קרוב להסלמה, אך הן חלפו בסופו של דבר בשקט יחסי.
עם זאת, אסור כמובן לזלזל בפוטנציאל ההסלמה ביהודה ושומרון. במיוחד בתקופה הקרובה, שעמוסה בתאריכי אזכור – למשל, יום ירושלים הנכבה - כאשר גם המתיחות בירושלים עדיין לא מאחורינו.
לישראל ולרשות הפלסטינית יש אינטרס משותף מובהק לשמור על היציבות הביטחונית, וחילופי האשמות בין הצדדים לא יועילו למי מהצדדים.
בשטח, למרות רצף האירועים האחרונים, בצה”ל לא מזהים בשלב זה מגמה מובהקת שמאותתת על הסלמה משמעותית שעומדת בפתח. ועדיין, הזירה הפלסטינית היא הנפיצה ביותר להסלמה, יותר מכל זירה אחרת - מלבנון ועד איראן.
בצה”ל מתכננים כבר תקופה ארוכה את תרגיל חודש המלחמה שיתחיל בשבוע הבא ושמדמה מלחמה בכמה זירות במקביל. הדבר האחרון שרוצים בצבא זה שתרגיל המלחמה ישובש בגלל התפתחויות בלתי צפויות ביהודה ושומרון או ברצועת עזה.
ואומנם, נכון לעכשיו, בידי המודיעין אין יותר התרעות על פיגועים מתוכננים מצד ארגוני הטרור מאשר בימים רגילים. עם זאת, בהרבה מהמקרים, כמו בפיגוע בצומת תפוח שלשום, לא היה מודיעין מקדים. שכן, ככל שהפיגוע המתוכנן פשוט יותר במתווה ובתכנון שלו, כך גם נמוכה החתימה המודיעינית.
בצה”ל מבינים היטב שהמשך רצף של פיגועים, גם ללא קשר מובהק בין אחד לאחר, יכול לייצר את אפקט ההסלמה שבחמאס כל כך מעוניינים בו - מאבק מול ישראל, הרחק משטח האחריות בעזה. אלא שבחמאס לוקחים כאן הימור כשהם מדחיקים את ההשלכה האפשרית של המהלך שלהם: שהסלמה משמעותית שמתחילה ביהודה ושומרון, מסתיימת בדרך כלל בסבב הסלמה או במבצע צבאי של ישראל ברצועת עזה.
התרעות פיקוד העורף