יותר מכל האיומים החיצוניים, מה שמדאיג את גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה־21 של צה"ל, הוא הלכידות החברתית והפנימית של מדינת ישראל. “אני חושב שהשסע בחברה הישראלית וההטחה ההדדית, הירידה במשילות, הירידה באמון במוסדות המדינה, בבתי המשפט, הפשיעה - כל אלה הם האיום הגדול ביותר על עתיד המדינה", הוא אומר בראיון נרחב שיפורסם מחר "מעריב סופהשבוע".
“כשאני התגייסתי לצבא ב־1978, התגייסו לצה"ל 88% מחייבי הגיוס (יהודים ודרוזים). כשהבן הצעיר שלי התגייס ביולי 2015, התגייסו 67%. ויש עוד תסמונת: בקרב אלה שמתגייסים, יותר ויותר חבר'ה אומרים נלך לשירות משמעותי, לסייבר, ל־8200, ליחידות הטכנולוגיות. הנכונות ללכת לקרבי, להרוג ולהיהרג, להסתכן, נמצאת בירידה. חייבים לדאוג לכך שנערים מקריית שמונה, טבריה, חצור, אופקים ואילת יזכו להזדמנות שווה. נולדתי בטבריה, גדלתי באילת, עמדתי בראש הצבא. אני רואה את הנתונים של מי שמגיע לשרת ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות. הייתי רוצה לראות שם ייצוג שווה והולם. אני מאמין בזה. אני לא מתרגש מהמעבר של צה"ל דרומה. דחפתי את זה כפרויקט דגל".
איזנקוט גם מותח ביקורת על המצב מול הפלסטינים. "מדינה דו־לאומית זה סופו של החזון הציוני. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את המשמעות של מיליוני פלסטינים מעורבבים בתוכנו, פלוס המצב המורכב מול ערביי ישראל, שגם בהתייחסות אליהם קיבלנו החלטות מאוד מסוימות לאורך 75 שנה, שהביאו את המצב לבעיה הנוכחית".
איזנקוט גם מציע פתרון למבוי הסתום מול הפלסטינים: “אנחנו בסוף ימיו של אבו מאזן, ואפשר להציע מהלך ביניים של שלוש עד חמש שנים, כדי לשפר את המציאות ולהתחיל לבנות גשר של הפחתת האיבה וחיזוק האמון. יוזמה משולבת של ישראל, הפלסטינים, מצרים, ירדן, ארצות הברית, המפרציות ועוד. צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה לחזון המדינה האחת, שהוא הרס החלום הציוני".
אחד האירועים הקשים במהלך כהונת איזקוט כרמטכ"ל היה פרשת אלאור אזריה. הוא מודה שייתכן שההתנהלות מול הציבור הייתה יכולה להיות יותר טובה: "יכול להיות שהאופן שבו זה יצא לציבור שגוי והיום הייתי עושה את זה אחרת. אבל בניגוד לרושם שנוצר, אני מתבטא תקשורתית בפעם הראשונה רק אחרי חמישה שבועות. בשלב הזה אני שותק. דובר צה"ל מוציא הודעה שעל פניו זה אירוע חמור, זה לא במסגרת הנורמות של צה"ל והוא ייחקר. על זה, אין מבחינתי ויכוח. אזריה עבר על כל הנורמות וכל הפקודות".
הביקורת הגדולה שלו בסיפור אזריה היא על הדרג המדיני. “אם יש לי אכזבה גדולה, הרי שהיא ממקבלי ההחלטות בדרג המדיני. בתוך הצבא, לא הייתה דילמה. היה קונצנזוס רחב מאוד שהאירוע לא מקצועי, לא אתי, לא חוקי וצריך לטפל בו כפי שטופל. חלק מהפוליטיקאים, לעומת זאת, נוקטים עמדה ולמעשה נותנים גיבוי להתנהגות הלא ראויה של אזריה. נותנים לזה לגיטימציה. ואני לא מדבר על שר הביטחון יעלון ועל השר שטייניץ, שנקטו עמדה אמיצה מאוד".
”בעודנו מטפלים באירוע אזריה חבורת צעירים מטים את דעת הקהל. שלחו לי פודקאסט עם יונתן אוריך שמתגאה איך הם הפכו את דעת הקהל על הראש של הרמטכ"ל ושר הביטחון. בנו של ראש הממשלה וכמה צעירים מייצרים סדר יום ברשתות החברתיות ומובילים התקפה על הראש של הרמטכ"ל - זה לא מתקבל על הדעת".