"הבעיה היא בהסתה": האם גל הטרור ששוטף את הארץ בשבועות האחרונים הוא באמת חמור כפי שנדמה לנו כרגע? גדי נס שוחח הבוקר (שלישי) בתוכניתו ברדיו צפון 104.5fm עם ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק ישראל, שהציע פרשנות אחרת למה ששמענו עד כה.
"המציאות כרגע מאוד מורכבת ונפיצה, צריך להסתכל על מערך יחסי הכוחות בתוך הפת"ח ובין הפת"ח לחמאס. כשאבו מאזן מדבר על כך שהוא מתנגד לפיגועים והוא רוצה להוריד את גובה הלהבות, הוא מדבר בעיקר אל ההנהגה הישראלית וההנהגות של המדינות הערביות באזור והוא ממלא את תפקידו", אמר תחילה. "יחד עם זאת, צריך להבין שבין אבו מאזן לשטח יש נתק מאוד משמעותי. אבו מאזן נתפס כמנהיג שאיבד את הלגיטימציה השלטונית שלו, אחוזי התמיכה בו הולכים וצונחים. למעשה, הפת"ח של היום עסוקה ביום של אחרי אבו מאזן".
"הרשות מייצרת אווירה שתומכת בטרור, אין שם קול אחיד והם משתמשים במגוון הרחב של הכלים שעומדים לרשותם כדי לספק את דעת הקהל", הוסיף. "דעת הקהל ברחוב הפלסטיני היא לוחמנית ומה שצריך באמת להטריד אותנו זו העובדה שהזרוע הצבאית של הפת"ח הרימה מחדש את הראש. גם המפגע בבני ברק היה מזוהה עם הפת"ח, חודש לפני כן כוח ימ"מ סיכל פעילות של חוליה חמושה ליד שכם. אנחנו רואים יותר ויותר גורמים בשטח שרוצים לקחת חלק במאבק מול ישראל. הפת"ח מושפע מהלך הרוח של ההסתה שגם מגיעים מכלי התקשורת של הרשות. הפת"ח נעתר לקריאות בגדה המערבית".
בהמשך טען זליקוביץ' כי "אנחנו רואים מהשטח רצון אותנטי להיכנס למאבק ומעבר לכך, הרצון הזה בסופו של דבר התקדם והפך להיות מגולם בבנייה של תשתיות צבאיות וחוליות שרק מחכות לרגע האמת שלהן. בסופו של דבר השטח אומר את דברו. היכולת של אבו מאזן בעיקר בפריפריות הצפוניות והדרומיות של הגדה המערבית, היום היא הרבה יותר חלשה מבעבר. מהמקומות האלו אנחנו רואים התארגנויות של גורמי פת"ח שרוצים לצאת ולפגע ולחדש את המאבק בישראל כחלק מארסנל הכלים שעומדים לרשות הפלסטינים". הוא המשיך: "אז גם אם לאבו מאזן יש רצון כנה להוריד את גובה הלהבות, בסופו של דבר העובדה שהוא מנהיג עם לגיטימציה הולכת ופוחתת והאג'נדה שלו מתנגשת עם האג'נדה של השטח יוצרת קוקטייל מאוד נפיץ. כרגע מי שצריך לכבות אותו זו המערכת הישראלית".
"אם יש משהו שאני לא חושב שאפשר להאשים בו את צה"ל ואת מערכת הביטחון זו רכרוכיות", טען עוד. "גם הצד השני יודע ומכיר את עוצמת הכוח. גם מנקודת מבט פלסטינית, בסופו של דבר כאשר יצאו למבצע לפני כמה ימים זו הייתה תזכורת מהם היכולות של הפעלת הכוח הצה"לי, אבל המערכת רוצה לצאת למבצע צבאי כאופציה אחרונה והגישה הזו נכונה. ברגע שאתה משחרר את הנמר מהכלוב אתה לא יודע איך הוא יגיב. הפעלת הכוח תמיד תהיה האופציה האחרונה. הרצון של מדינת ישראל הוא תמיד להגיע להרגעה של השטח אבל כאשר צריך להפעיל כוח יש מערכת ביטחון מצוינת שיודעת לעשות את זה נקודתית תוך כדי מיצוי גבוה של יכולות מודיעיניות ומבצעיות".
"הבעיה היא בהסתה שיוצאת מרצועת עזה, היא מקבלת עידוד על ידי מקורות שונים בפת"ח", הבהיר, והדגיש: "כשאנחנו מסתכלים על כל התמונה הכוללת עד עכשיו אז צריך לזכור ששני המפגעים הראשונים הזדהו דווקא עם דעאש, לעומת המחבל שהגיע לבני ברק והיה מזוהה עם הפת"ח. אנחנו עדיין לא הגענו למצב בו אנחנו מתמודדים עם גל פיגועים בלתי ניתן לעצירה אבל צריך לסכל ולמנוע את זה מראש, זה מה שצה"ל עושה בימים האחרונים נגד חוליות שמנסות לפגע. הפעילות הזו מייצרת תחושה של אי וודאות בגדה המערבית", סיכם.