בניסיון לתאר איך הקיבוץ נראה, אומר ילין כי "אני לא יודע להסביר אפילו את הסיטואציה. תדמיינו לעצמכם שאתם נכנסים עכשיו למקום ששרוף כולו, שהירוק כבר לא ירוק ואתם מנסים לחדש אותו. כרגע הגשם עשה את שלו. הוא ניקה, יש ריח של אדמה, אבל עד אז היה ריח של מוות. אמרתי שכשאני מגיע לבית עלמין מה שאני חווה בגדול זה ריח של חיים, וכשאני מגיע לקיבוץ, איפה שצריכים להיות חיים - אני מריח ריח של מוות".
לשאלה מה הוא מרגיש מהאנשים והאם חושב שישובו הוא עונה, "איזו שאלה. אני לא יודע אם יחזרו כולם, אבל יהיה פה משהו שהוא הרבה יותר גדול, רוחני, אידאולוגי. משהו שאנחנו יותר מחפשים בחיים, שזו המשמעות. אני מאמין באמונה שלמה שאנחנו נמציא את המשמעות מחדש פה ונחיה את המשמעות עד שהחיים שלנו ייגמרו. אבל אם יצאנו מהתופת הזאת, ויצאנו ממנה, יש לנו את המחויבות לחיים ומחויבות להצמיח את האזור הזה".
לשאלה מה יקרה עם העוטף ילין משיב, "אני לא חושב שמה שיבנה את המקום הזה, זה החומר. אני חושב שמה שיבנה את המקום הזה, זו הרוח והביטחון של האנשים. אם הם ירגישו שיש פה מקום שאפשר לחיות בו בביטחון ולגדל הילדים, אז ניצחנו. אם הם לא יחושו את זה, לא משנה כמה כסף ישפכו פה, לא יעזור כלום".
ילין מדגיש בסוף הריאיון: "אחרי שהחיילים נמצאים בתוך רצועת עזה, אחרי מה שעברנו, אחרי שהמשפחות של החטופים נלחמות, אין מקום לשנאה בתוך עם ישראל", הוא אומר, "אני ממש מבקש. אין לי מושג מאיפה יש לאנשים כל כך הרבה כוח לשנוא. הקצוות משני הצדדים שמוציאים שנאה אחד מול השני, שיידעו ש־90 אחוז מהעם נמצא במקום אחר לגמרי. הדבר הזה שהם גורמים לו, בסופו של דבר לא משפר את החוסן שלנו ולא משפר את הלכידות, אלא רק מוריד את המורל לכולם. שייקחו בחשבון לפני שכל אחד פותח את הפה, אומר סיסמאות או איזשהו מסר. שיבינו כולם - עם ישראל רוצה משהו אחר. את הדרך הלא סלולה הזו שאנחנו מחפשים אותה, ובסוף גם נמצא ונצעד בה, ונקים משהו שהוא הרבה יותר טוב, יותר מדבר אל אנשים והרבה יותר רוחני. בינתיים אנחנו מנסים להיות באמת אור לכולם, לעם ישראל שמגיע לו לחיות בשלום, ולהיות עם חופשי בארצנו ובלי פחד".
התרעות פיקוד העורף