"עסקה קטנה וממוקדת" היא גם אינטרס אמריקאי מובהק: הישג בתמונת שחרור מהשבי של אזרחים אמריקניים ייחשב לדרמטי לנשיא המתמודד בבחירות הקרובות. הסכם הכנסת התרופות לחטופים יכול להצביע על היכולת של קטאר כמתווכת לגשר בין הצדדים ולהביא הישגים. אולם, גם אם "העסקה הקטנה" תתקדם, הצלחתה לא תצביע על הבשלת התנאים לביצוע "העסקה הגדולה", קרי - עסקת שחרור כלל או רוב החטופים הישראלים.
"אנחנו שואלים את עצמנו בשבועות האחרונים אם הלחץ הצבאי מצליח להביא את החטופים, ואני חושב שככל שההישג הצה"לי מעמיק פנימה, אז יכול להיות שדווקא המטרה של השבת החטופים מתרחקת מאיתנו, כי החמאס מתבצר בעמדותיו וכורך את החטופים בהישרדות הארגון. אלא אם אתה מוצא חלופה מבצעית, שכנראה כרגע איננה על המדף, אז אתה נמצא במקום שבו התפיסה שלפיה תשיג את שתי התכליות כנראה הולכת ומתחדדת למקום שהיא לא מתאפשרת".
"אנחנו רואים שהימים אינם מיטיבים איתנו, והזמן הולך ואוזל. יכול להיות שהמשוואה של הלחץ הצבאי הולכת ומאבדת אחיזה, ואז מגיעה הדילמה הכבדה שנמצאת על כרעי הממשלה הזו, ויש דעות שונות. היריב מספיק אינטליגנטי לצערנו כדי להבין את הנכסיות שיש בדבר הזה ולראייה הוא מתעקש לכרוך את הדבר הזה בשרידותו".
הנחת העבודה היא שסינוואר לא יצא למתקפה כל כך רחבה, משמעותית ומסוכנת כדי להגיע "רק" להישג של שחרור אסירים. בבוקר ה-7 באוקטובר עבר מסר מחמאס לחיזבאללה שקרא לארגון השיעי להצטרף למלחמה כי "יש הזדמנות להכניע את ישראל". הקריאה כידוע לא נענתה באופן מלא, אולם חמאס רשם הצלחה מסוימת בהחזרה של הסוגיה הפלשתינית למרכז תשומת הלב העולמית וגרירת ישראל למערכה רב-זירתית ארוכה. לכן ההערכה היא שחמאס היה מעוניין מאוד בהפוגה הראשונה בעיקר כדי להשיג ימי הפסקה בלחימה, שכן האסירים ששוחררו בעסקה לא נחשבו למרכזיים במיוחד עבורו.
התרעות פיקוד העורף