״המיליציות הפרו־איראניות", הסביר זיידל, "זה לא כל כך הרבה אנשים, זה צריך להיות שתי מיליציות שפעילות בנושאים אלה. מיליציות שהקימו לעצמן סוג של מדינה עמוקה בתוך עיראק. משהו שהוא חסין לחלוטין ממעורבות כלשהי, מצפצף על הממשלה, מצפצף על כוחות הביטחון, כל מי שאפשר לצפצף – וכך הם גוררים את המדינה הזאת בעל כורחה למעגל של אלימות ואולי אפילו מלחמה. והם עושים את זה מכיוון שבתפיסה שלהם, מי שנותן להם את ההוראות זו איראן".
"הייתה בזמנו ידיעה שאיראן תעביר את התקיפה שלהם לשטח עיראק, ברגע שהיא תגיב. היום קצת מתקנים את הרושם ואומרים שאולי שזה יהיה גם משטח עיראק, גם משטח איראן. ברגע שנאמר משהו על שטח עיראק, המיליציות העיראקיות, איך אומרים 'בלשון המעטה' הביעו נכונות לשתף פעולה. הם היו מתים לעשות את העבודה בעצמם בשליחות איראן, זה עושה להם טוב, זה כמו לקיים את מצוות אלוהים. איראן כנראה מעוניינת בדרכים קצת אחרות, אולי גם בשיתוף איתם ועם גורמים אחרים, אבל משטחה כנראה".
"אני לא כל כך הבנתי את הידיעה בזמנו", שיתף זיידל, "לא הבנתי מה היתרון של איראן להוציא את הפעולה הזו לפועל רק משטח עיראק. אני יכול לחשוב על כל מיני גורמים אבל אני לא רואה את היתרון המובהק. אבל לעשות את זה גם משם, גם מאיראן, גם מתימן – למה לא".
"המיליציות העיראקיות, מכל החברים שיש לנו בסביבה – הכי נאמנות לדעתי לאיראן", ניתח. "יותר נאמנות מהח'ותים, יותר נאמנות מחיזבאללה (מה שנשאר ממנה). זה מן חסינות כזאת, אי אפשר לגעת בהם, אי אפשר לפגוע בהם. עוד איזשהו תירוץ שהם משתמשים בו כרגע כדי להיות בו חלק מהעניין, הוא שבמהלך התקיפה האחרונה באיראן, ישראל תקפה דרך השמיים העיראקים. זה התירוץ שלהם לפעול כמו שהמיליציות האלה הרבה פעמים עושות, מדברות בשם המדינה שהריבונות שלה נפגעה, ומוסיפות תירוץ לאומני".
"דבר נוסף שאפשר לעשות", הסביר זיידל, "הוא למצוא איזשהו פיתוי כלכלי. הרי מה זה המיליציות האלה, אלה בוסים כאלה שמארגנים סביבם אנשים. המיליציות האחרות בעיראק מאוד מעורבות בנושא של כלכלה, כלכלה שחורה, שחיתות, תשלומים כאלה ואחרים, סחר כזה או אחר. הם עושים המון כסף. האנשים האלה הפכו להיות מיליונרים כמעט בין לילה, בשיטות של הפשע המאורגן".
"אם אתה שואל אנשים, מה יותר אטרקטיבי: להיות מטרה נייחת לאמריקאים או לישראלים בכל מיני בסיסים, או לעשות הרבה מאוד דולרים מסחר בנפט – אני חושב שלא כל אחד יגיד שהאפשרות הראשונה היא יותר אטרקטיבית. לכן, עבודה חשאית, מודיעינית, עבודה של גורמים משירותי ביטחון כמו מוסד – לפתות את האנשים האלה ללכת בדרך אחרת, כמו שעשו עם ברוני סמים בכל מיני מקומות בעולם. יש בניהם כאלה שהלכו בדרך הזאת. יש להם בממשלה העיראקית שני שרים, מפקדים במיליציות. לא המיליציות שאני מדבר עליהן כרגע, אבל לא רחוק מזה", אמר זיידל בסיכום דבריו.