שנת 2024 יצאה בחצות הליל מלוח השנה האזרחית, ובמקומה הגיעה 2025. השנה החולפת הייתה סוערת במיוחד: המשך המלחמה בעזה, בלבנון, עימות חזיתי מול איראן, קריסת משטר אסד בסוריה, ניסיונות בלימה של התפרצות לחימה עצימה באיו"ש. ומניעת אחיזה של איראן בירדן.
במשך כל שנת 2024 לא נרשמה פריצת דרך מדינית לשחרור חטופים. צה״ל ושב״כ הצליחו במבצעים הרואיים לחלץ כמה חטופים חיים וגם כמה חללים שנרצחו בידי מחבלי החמאס בעזה.
צה״ל ומערכת הביטחון לא ניהלו מעולם מלחמה כל כך ארוכה עם כל כך הרבה חזיתות. ספק אם יש צבא בעולם שעמד במבחן שכזה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
הבעיה היא שאחרי שנה ושלושה חודשים בקרוב, איש לא יודע באמת עד מתי תימשך הלחימה בעזה ובזירות האחרות. לאיזה כיוון תתפתח הזירה הסורית, כיצד ישרוד בית המלוכה הירדני מול ניסיונות החתרנות האיראנית. כיצד יתעצב הגבול מול לבנון ומה יעלה בגורלו הפוליטי והצבאי של ארגון חיזבאללה במדינת לבנון. ועדיין לא דיברנו על הגרעין האיראני, ואיך הממשל בטהרן יפעל בעקבות קריסת הציר השיעי.
צה״ל חייב לבנות את הכוח שלו אל מול האתגרים שלא נגמרים בשבעת הזירות. צה״ל חייב ללמוד מאסון שבעה באוקטובר. וזה אומר שהוא חייב להיות גמיש בפעילות שלו בכל זירה להיות אגרסיבי מול כל איום וכן הוא צריך להציב לעצמו כמה מטרות כשהראשית הינה החזרת מאה החטופים. וגם לפעול להסדרה של גיוס בהיקפים גדולים של החרדים לצה״ל. זה לא רק ענין חברתי, זה לא רק שוויוני זה גם צורך ביטחוני.
התרעות פיקוד העורף