לדברי עופר, הגישה הנכונה כעת היא לא להיאחז רק בשחרור הקרוב הצפוי בשבת הקרובה, אלא להציב דרישה אסטרטגית רחבה יותר: “לדבר בערבית, דבר ראשון זה לא לנסות עכשיו להשיג את שחרור שלושת החטופים ביום שבת בלבד, אלא להציב דרישה אחרת לגמרי, לא בהכרח מתוחמת בזמן. אנחנו עלולים להגיע למצב שבו נייצר לעצמנו דד-ליין וניאלץ לפעול בצורה שאנחנו לא רוצים כאשר הדד-ליין הזה יגיע".
“אם אנחנו רק נעצור את משאיות האספקה, לא נשיג שום דבר. מחסני חמאס מלאים באספקה בעקבות מה שישראל שלחה בעבר—15 אלף משאיות סיוע רק בחודש האחרון. עצירת המשאיות הבאות לא תביא לתוצאה הרצויה".
אז מה כן? עופר טוען כי יש להציב איום ברור על צפון הרצועה: “אנחנו חייבים לזכור מהו הדבר העיקרי שחשוב לחמאס—שליטתו האזרחית בצפון רצועת עזה. צריך לשלוח הודעות של דובר צה”ל, להטיל כרוזים ולהבהיר כי צה”ל עומד לחזור לצפון הרצועה. יש צורך לשים מספיק יחידות של הצבא, ארטילריה ושריון סביב הצפון ולהתכונן שוב לפלישה".
“צריך להתמקד באזורים כמו בית לאהיה, סג’עיה ובית חאנון. לא חייבים להכניס כוחות, אבל אחרי יום של אזהרות אפשר להתחיל בהרעשה ארטילרית שתבריח אנשים מאזורים אלו. צה”ל צריך לסמן לחמאס שאנחנו מרחיבים את הפרימטר והם מפסידים שטח בכל פעם שהם משחקים איתנו".
התרעות פיקוד העורף