“הנושא הזה רגיש מאוד”, מדגיש אלעד. “יש לנו הסכם שלום עם מצרים משנת 1979 שהוא נכס אסטרטגי לשני הצדדים. עבורנו, הוא מאפשר שקט יחסי מהצד הזה לאורך תקופה ארוכה, וגם מצרים רואה בשלום איתנו בחירה אסטרטגית. ההסכם הזה בהחלט אפשר לה לצמצם הוצאות צבאיות כדי לפתח את מצבה הכלכלי”.
אלעד מסביר כי מצרים מתמודדת עם משבר כלכלי חמור וזקוקה לסיוע כלכלי כאוויר לנשימה, ולכן הסברה כי היא מתכוננת למלחמה נגד ישראל אינה מבוססת. “לטעון שמצרים מתכוננת למלחמה זה אמירות מוגזמות לפי דעתי. אני מפרש את מה שקורה כרגע בסיני בדרך אחרת”.
בנוסף “למצרים יש אינטרסים משמעותיים בלוב, והיא תומכת בגנרל חפתר בצידה המזרחי של המדינה. גם לצורך זה הם צריכים לאמן כוחות, כי מי יודע מה יהיה שם. לכן, הסיפור של סיני משתלב לדעתי בתוך המגמה הכללית של מצרים לחדש ולשפר את הצבא שלה”.
למרות זאת, אלעד אינו מקל ראש במצב: “הבנייה בסיני היא הפרה חד-משמעית של ההסכם, וישראל תצטרך להתייחס אליה. עם זאת, לא בהכרח דרך העלאת המתיחות. יש מספיק מנגנונים שאנחנו נמצאים איתם בקשר”.
מה הלאה?
בעוד בישראל עולות קריאות להחמיר את התגובה מול מצרים, גישתו של אלעד היא כי יש לנקוט זהירות ולפעול בערוצים הדיפלומטיים: “צריך לזכור שהשלום עם מצרים החזיק מעמד מעל ארבעה עשורים, גם בתקופות מתוחות. ישראל צריכה לפעול מתוך הבנה רחבה של האינטרסים המצריים, ולהשתמש במנגנוני התיאום הקיימים לפני הסלמה”.
התרעות פיקוד העורף