"אין הלימה בין ההישגים הדרמטיים של צה"ל לבין ההסכם המדיני שהושג בפועל. צה"ל לא העריך שההישגים יהיו כל כך דרמטיים והציבור פחות מבין עד כמה חיזבאללה נפגע. מאידך אי אפשר להתעלם ממשבר האמון שקיים, כי הציבור אחרי השבעה באוקטובר שואל שאלות קשות - 'איך אפשרתם בגבול הצפון לחיזבאללה ולכוחות רדואן לבנות תשתית כל כך דרמטית, שישראל יודעת ולא עושה דבר?'. לכן משבר האמון נשאר קיים", פתח מרום.
המשיך והתייחס לחמשת המוצבים שבהם יחזיק צה"ל: "העובדה שבתקופה הקרובה יהיו חמישה מוצבים לאורך הגבול היא חשובה בהיבט של תחושת הביטחון. כשתושבי מטולה יחזרו הם יראו דגל ישראל ומוצב. אבל ישראל לא מחזיקה רצועה, ישראל נסוגה מרוב השטח. היא מחזיקה חמש נקודות לאורך הגבול, שולטות לתקופה הנראית לעין, עד שצבא לבנון ישלים את משימתו. הציפייה שלנו שצבא לבנון, שהיה נתון למרותה של ממשלה בשליטת חיזבאללה כשאין נשיא, שבין לילה יהפוך להיות גורם שנלחם בחיזבאללה, אין לציפייה הזאת על מה להתבסס. במובן מסוים הוא מפתיע אותנו, הוא עושה צעדים עצמאיים, הוא נפרש, הוא הורס תשתיות, אבל לא בהיקפים שההסכם אומר. לכן לישראל יש סיבה טובה להתעקש על אותן חמש נקודות".
הרחיב על חיזבאללה: "הוא ארגון מוכה, חלש. תוסיפו לזה את השינויים בזירה הפנים לבנונית, שמראים שהחיזבאללה נחלש, יש ממשלה עצמאית שמראה נחישות מול הארגון. התהליך ארוך, אבל ההשפעה של האמריקנים והסעודים ניכרת. החולשה של האיראנים והחיזבאללה גם ניכרת. אלו כיוונים מאוד חיוביים. השורה התחתונה - המצב הביטחוני הרבה יותר טוב".
לסיום התייחס גם לתחושות התושבים בצפון: "העובדה שחלק מהנהגת הצפון כועסת והיא לא פועל יוצר של המצב הביטחוני. הם חוששים בצדק מאותו משבר אמון וחוסר המוכנות שהייתה ערב המלחמה. מה שמחריף את העניין הוא שאין שיח אמיתי בין הממשלה להנהגה, אין חזון, אין כיוון, אין תקציבים, על הכל צריך להילחם. אי אפשר לדבר על תקציב שיקום במטולה אחרי שנה וחצי כמו על שיקום שדרות אחרי 4 חודשים. אי אפשר להחזיר ילדים שלומדים במרכז הארץ במטולה במצב שהיא נמצאת. לכן הממשלה נדרשת פה לחזון ולכיוון ובעיקר לנדיבות לטובת אותם אנשים שכבר שנה וחצי לא בבתיהם. זה היה צריך להיות מזמן, לצערי זה לא המצב".
התרעות פיקוד העורף