אגם ציינה גם שהשובים העריכו אותה יותר בגלל שהיא דתייה. בנוסף סיפרה על ההכנה ליציאה מהשבי ועל הרגע בו לירי אלבג, ששוחררה לפניה, נעלמה לה.
אגם שיתפה "בינואר הקודם המחבלים הביאו לנו סידור שמצאו בשטח. הם שאלו אותנו מה זה ונתנו לנו אותו, ואנחנו השתמשנו בו לאורך השבי. הם מצאו כל מני דברים שהצבא השאיר, דסקית למשל, ופשוט הביאו לנו. הם הראו לנו גם מפות שהצבא השאיר, חשבו שנוכל לעזור להם. כמובן שלא יכולנו".
אגם סיפרה גם על שמירת החגים בשבי: "את רוב החגים ציינו. היה לנו רדיו חלק מהזמן, ולפעמים ראינו דברים בטלוויזיה שמהם הבנו מה התאריך. היה לנו גם לוח שנה לועזי. פספסנו את שני חגי חנוכה, אבל עשינו את פסח ולא אכלתי חמץ, ביקשתי קמח תירס והשובים הביאו לי. באיזשהו מקום העריכו אותי יותר כי אני דתייה".
"הם אמרו שכל היהדות היא שקר, אבל הם מעדיפים מישהו שמאמין באלוהים מאשר מישהו שלא מאמין. אין אופציה כזו מבחינתם. שמרתי כיפור, תענית אסתר, תשעה באב. ביקשתי מאלוהים שיביא לי רמז, ואז במקרה התאריך ב' באב הופיע בטלוויזיה. משם ספרנו עד ט' באב".
אגם שיתפה שלקחה על עצמה שמירת שבת בשבי ואיך ידעה מתי שבת: "להדליק אש בשבת פשוט לא הסכמתי. לא ראיתי טלוויזיה בשבת, היו שבתות שהייתי מוותרת גם על הרדיו. הייתה תקופה שהיו מביאים לנו נרות לפני שבת, שמענו גלגלצ וידענו מתי שבת. לקחתי על עצמי משהו".
"לא נתנו לנו לראות חדשות שבועיים לפני כדי שלא נבין שאנחנו יוצאות הביתה. הייתי עם לירי מההתחלה, ויום לפני שהיא שוחררה אמרו לה ללכת לצלם סרטון והיא לא חזרה. עד יום שלישי, יומיים לפני שחזרתי, לא ידעתי שהן שוחררו וכל הזמן שאלתי מתי לירי חוזרת".
"ביום שלישי בא 'מישהו גדול' ואמר שאני חוזרת הביתה ושחברות שלי כבר בבית. הכינו אותי לזה שהולכים להיות המון אנשים במעמד השחרור. ראיתי את הבנות יוצאות בסרטון ועדיין לא האמנתי שזה יהיה ככה".
התרעות פיקוד העורף