חמאס הקים בטורקיה את אחת השלוחות החשובות ביותר שלו בחו”ל, אשר מתבססת על אסירים משוחררים מ׳עסקת שליט׳. התנועה משתמשת בבסיס בטורקיה לתכנון פיגועים והעברת כספים למימון פעילות טרור בתוך ישראל, בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, וכן לגיוס כספים והלבנת הון עבור פעילות הטרור של חמאס, ובכלל זה מתקפת השבעה באוקטובר 2023.
על פי הפרסום, הקשר הקרוב בין טורקיה לבין חמאס בא לידי ביטוי גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, כאשר טורקיה נמנעה מלגנות את חמאס ומתחה ביקורת חריפה, לעיתים אף בעלת נימה אנטישמית, על פעילות ישראל. ״לאורך הלחימה, נמשך התיאום המדיני בין ארדואן ובכירי השלטון הטורקי לבין הנהגת חמאס, כולל בסוגיית המשא ומתן מול ישראל, לצד סיוע הומניטרי. טורקיה גם קלטה חלק מהאסירים הפלסטינים ששוחררו מבתי הכלא הישראליים וגורשו לחו”ל״.
גורמי ממשל בטורקיה לא הגיבו מיד באופן פומבי למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, ואף נמנעו מפרסום גינוי למעשי הטבח של חמאס או הבעת צער בפני ישראל. המחקר מגלה כי בבוקר שבעה באוקטובר, התקיימה בטורקיה פגישה בין משלחת בכירי חמאס לבין אנשי שירות הביון של טורקיה (MIT). וכאשר הגיעו הדיווחים על המתקפה בדרום ישראל, הביעו אנשי חמאס שמחה רבה.
לפי הדיווח, שהציג תמלול מתוך השיחה, אחד מאנשי הביון הטורקי הודה כי חמאס ביצע "פעולה גדולה מאד ובלתי צפויה", אולם כאשר תהה מה יהיה השלב הבא, הוא נענה בשתיקה, ולכן הזהיר כי התגובה הישראלית תהיה חזקה ביותר. עוד עלה מהדיווח כי "אנשי הלשכה המדינית של חמאס לא ידעו על כוונת הזרוע הצבאית לצאת למתקפה נגד ישראל".
טורקיה אף השתתפה בלוחמה המשפטית נגד ישראל כאשר הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק, בו טענה כי ישראל הפרה את האמנה למניעת רצח עם במהלך המלחמה ברצועת עזה, נכתב במחקר.
על פי הפרסום במחקר, בניגוד להתבטאויות החריפות נגד ישראל, ארדואן כינה את חמאס בתור “קבוצת התנגדות שנלחמת להגן על אדמותיה”. בעיניו, חמאס מייצגת את מהות תנועת השחרור הפלסטינית, ולכן הוא סירב לגנותה. בדומה לתגובתו לאחר אירועי ה״מאווי מרמרה״, הוא אף איים על ישראל שטורקיה יכולה “להגיע בכל לילה שהוא באופן בלתי צפוי”. טורקיה אף הזהירה את ישראל מפני ״פעולה בלתי חוקית״ נגד בכירי חמאס השוהים בטורקיה וציינה כי ״תהיינה לכך השלכות חמורות״.
על פי הפרסום, במקביל, שלחה טורקיה סיוע הומניטרי רב לרצועת עזה. היא גם אפשרה לבצע הכנות בשטחה ליציאת משט לחופי עזה. המשט היה אמור לצאת לדרך באפריל 2024, אך ככל הנראה סוכל באמצעים דיפלומטיים. בינואר 2024, הכריזה טורקיה על הסרת ישראל מיעדי היצוא שלה. טורקיה גם קלטה לשטחה פצועים מרצועת עזה. ״במאי 2024, הודיע נשיא טורקיה ארדואן כי יותר מאלף פעילי חמאס הגיעו לטיפול בבתי החולים בטורקיה. לאחר מכן, טענו אנשיו של ארדואן כי הוא התכוון לפלסטינים באופן כללי ולא רק לחברי חמאס״, נכתב במחקר.
עורכי המחקר מעריכים כי לאור פעילות תשתית חמאס בטורקיה, מעורבותה הרבה בפעילות טרור ומדיניותה של טורקיה כלפי ישראל, ״חמאס ישאף לחזק ולהרחיב את הקשרים עם טורקיה. נראה כי גירוש מחבלים ובעיקר בכירים, מחוץ לישראל בכלל, ולטורקיה בפרט, עלול להביא לחיזוק בסיס הפעילות של חמאס בטורקיה, לסייע לשיקום הזרוע הצבאית של חמאס ויקל על חזרתם של האסירים המשוחררים לפעילות טרור״ נכתב במסקנות המחקר.
״תהליך זה יביא בין השאר לחיזוק מעמדה של הנהגת חמאס בחו״ל בחסות טורקיה ולהגברת פעילות הטרור של חמאס מחוץ לישראל. בשל מיקומה של טורקיה והיחסים המעורערים שלה עם ישראל יתקשו כוחות הביטחון הישראליים לפעול ביעילות נגד תשתית ופעילות חמאס בטורקיה״, נכתב.
התרעות פיקוד העורף