בשב"כ טוענים: אלו הסיבות שהובילו לטבח הרצחני בעוטף

ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר פרסם את ממצאי התחקיר המקיף על מתקפת שבעה באוקטובר, מהם עולה כי שורת סיבות, מקצועיות וניהוליות - הובילו לכשל הנורא

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
ראש השב"כ רונן בר. קרדיט: דובר צה"ל | צילום: דובר צה"ל

הערב הותר לפרסם את תחקיר השב״כ לאירועי שבעה לאוקטובר. מהתחקיר עולים ממצאים קשים שעיקרם קושי בגיוס סוכנים בעזה, אי קריאת הכוונות של חמאס וחוסר יכולת להפיק מודיעין מתוך עזה. יחד עם זאת השב״כ טוען בתחקיר כי הועברה התרעה לצה״ל על יכולת לפשיטה או חטיפה בעקבות פתיחת הסימים בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר, אולם היא לא הצביעה על ההיקף האפשרי של ההתקפה.

אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, מענים שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא.

במהלך הלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר - פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית, עבודה שלא על פי התו"ל (תורת הלחימה) הסיכולי, היתוך חסר עם מידע מצה"ל, היעדר שימוש במודל התרעה ופערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין, ההערכה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ולא עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה.

כוחות צה''ל ביהודה ושומרון
כוחות צה''ל ביהודה ושומרון | צילום: דובר צה''ל

2. כוונות חמאס לא אותגרו מספיק בהערכות מתחרות. בצד אלו, התקיימה מדיניות של שימור שקט בזירה. על רקע זה, ניתן משקל יתר לאפשרות של מיסקלקולציה בליל המתקפה.

3. מודיעין מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של השב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה.

הר הבית
הר הבית | צילום: רשתות ערביות

תחקיר השב"כ בחן שני נושאים מרכזיים: הראשון - מהן הסיבות הישירות שהובילו לכך ששב"כ לא התריע על פשיטה רחבה לעוטף שמטרתה הכרעת אוגדת עזה ובכלל זה הטיפול במודיעין במהלך ליל המתקפה. השני - הדרך שהובילה לשבעה באוקטובר - הערכות המודיעין של שב"כ והמלצותיו למערכת הביטחון ולדרג המדיני, בהתאם לייעודו ביחס לאיומי חמאס מרצועת עזה והפעולות שביצע והמליץ שב"כ בכדי לגבש מענה הולם לאיום.

היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה לשבעה באוקטובר ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת ההתקפה ופגם ביכולת קבלת ההחלטות בליל שבעה באוקטובר.

על פי התחקיר בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב כי "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".

לאור התגברות רצף של סימנים מעידים שעלו לאורך סוף השבוע מכלי טכנולוגי ייעודי שפיתח שב"כ, הופץ על ידי שב"כ למערכת (צה"ל, משטרה, מל"ל) בשעה 03:03 מידע התרעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".

ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאיפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.

בהתייחס להידלקות של ה"סימים" - בחמישה באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד שבעה באוקטובר בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל שבעה באוקטובר - בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע/מתקפה.

על רקע הסימנים המעידים שהצטברו לאפשרות תקיפה מצד חמאס, כשברקע הנחת עבודה בשב"כ מאז שלהי 2021 שבהינתן מערכה היא תהיה רב-זירתית, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות, שהתקיים בליל שבעה באוקטובר בשעה 04:30. בסיכום הערכת המצב לילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לפיגוע חדירה/חטיפה.

פעילי חמאס  ב-7 באוקטובר
פעילי חמאס ב-7 באוקטובר | צילום: עטיה מוחמד פלאש 90

ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והדרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע - לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע ביהודה ושומרון (חמישה באוקטובר). ממסמכי האמש"ט שנתפסו ברצועה, לומדים כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים. נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל שיה ושבעה באוקטובר: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי.

בצד זאת, שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום. שיתוף פעולה טוב בין אמ"ן לשב"כ לצד היתוך חסר עם מידע אמ"ני, בתוך כך שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בשעות הלילה של שישה ושבעה באוקטובר – שלא היו חלק מתמונת המודיעין שהייתה בפני השב"כ באותו הזמן.

פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. ברקע הדברים, בשנת 2018 (מבצע שנחשף בח'אן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בינאזורי) חשיפת רוחב ופגיעה משמעותית בתשתית היומינט. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.

חלוקת האחריות בין השב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול.

החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה, וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים.

כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו: הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו לשבעה באוקטובר ובמיוחד בליל שבין שישה לשבעה באוקטובר לא היה על פי התו"ל (תורת לחימה) כנהוג בשב"כ, ובכלל זה אי שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש.

אי הבנה של תמונת האיסוף, בדגש על פערי האיסוף ואי מיצוי כלל המידע שהיה קיים בקהילת המודיעין בלילה.

שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר כי "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".

מהומות ערבים במבצע שומר החומות
מהומות ערבים במבצע שומר החומות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי הגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע.

חמאס ניצל את השנים האלה לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר. חמאס הקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר.

בנוסף, החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציו להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תוכניות לסיכול מכווני הטרור מרצועת עזה.

שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל, וזאת על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה – ממש עד לימים שקדמו לטבח.

האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה טקטית או אסטרטגית לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית - וזאת לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות הזאת בזמן אמת ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.

לקראת חגי תשרי (ספטמבר 2023) שב"כ הצביע על כך שאנו נכנסים לתקופה לא יציבה – בהתאם התקיים דיון מוכנות למערכה ברצועת עזה וננקטו מספרים צעדים אופרטיביים כהערכות לכך – דיוני היערכות למערכה, המלצה לסיכול מכווני טרור מרצועת עזה, המלצה להגברת למוכנות בגדר ותיקוף מודל ההתרעה.

בית בקיבוץ בארי לאחר הטבח
בית בקיבוץ בארי לאחר הטבח | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ראש השב״כ רונן בר קבע בסיכומי התחקיר כי "זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו. הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של בירור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל היא דורשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני – מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".

בתום תהליך של תחקיר ארוך ונוקב, למרות השבר הגדול, התוצאה הנוראית והסערה שמסביב, אני סבור שהצלחנו להרכיב מסמך שמבוסס על הערך החשוב ביותר בשב"כ אותו טבע יצחק אילן ז"ל – חקר האמת״.

מחבלי חמאס
מחבלי חמאס | צילום: רויטרס
תגיות:
שב"כ
/
רונן בר
/
תחקירי שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף