פרסום ממצאי תחקירי צה"ל אודות אירועי השבעה באוקטובר פגע משמעותית באמון הציבור הישראלי במערכת הביטחון. על פי סקר חדש, כמעט מחצית מהציבור (47%) הצהירו כי התחקירים הובילו לירידה באמון שלהם בצה"ל, בעוד רק 12% דיווחו על השפעה חיובית. כרבע מהמשיבים (28%) ציינו כי התחקירים לא השפיעו על מידת האמון שלהם בצבא.
ניכר כי השפעת התחקירים משתנה בהתאם לשיוך הפוליטי. ההשפעה השלילית בולטת במיוחד בקרב מצביעי המפלגות הערביות, עם 73% מהם שדיווחו על ירידה באמון, וכן בקרב מצביעי הקואליציה, שם 54% ציינו השפעה שלילית. בקרב מי שמתכוונים להצביע למפלגות האופוזיציה, התמונה מורכבת יותר. 37% מהם דיווחו כי התחקירים פגעו באמון שלהם בצבא, בעוד 31% טענו כי לא הייתה להם השפעה בעניין זה.
ניכר כי מדובר באתגר מורכב הניצב בפני הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, המתווסף לאתגרים הביטחוניים הקיימים ממילא. בטקס מינויו התייחס הרמטכ"ל לשורשיו הצבאיים באומרו: "משרתי ומשרתות צה"ל, אחיי הלוחמים - משורותיכם צמחתי, ואל שורותיכם אני חוזר". הוא הדגיש את חשיבות הלוחמים כ"ראש החץ הציוני ומגיני העם היהודי" והתחייב לחזק אותם.
בהתייחסותו למצב הביטחוני, הדגיש הרמטכ"ל את האיום הקיומי הניצב בפני ישראל ואת הצורך בחיזוק "קיר הברזל" ובהגדלת תקציב הביטחון וסדר הכוחות. "אסור לנו לחיות על הקצה," אמר, "ויש לשמר שולי ביטחון רחבים ליום פקודה." הוא הוסיף כי "מדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית ומשגשגת, אך גם מדינת מבצר בסביבה עוינת".
הסקר נערך עבור עיתון מעריב על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All.co.il. המחקר התבצע בתאריכים 5-6 במרץ 2025, וכלל 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (מגיל 18 ומעלה), הכולל יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר זה עומדת על 4.4%.