ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה כעת להכריע על סיום המלחמה: מעבר לענין שמירה על הקואליציה והחשש כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יפיל לו את הממשלה. דוחות הצבא מצביעים על כך שחמאס, כנראה בעידוד איראני, פועל לשקם את המערכים שנפגעו לו. הוא אומנם רחוק מאוד מלהתקרב ליכולות שלו מבוקר 7 באוקטובר, אבל הוא פועל במרץ בכמה כיוונים.
ראשית, ברמה הטקטית אנשיו מנסים ליצור מכשול אש הכולל הנחת מטעני חבלה ומיקוש באזורים נרחבים בכל חלקי הרצועה, במטרה להפעיל אותם בעת תמרון של צה״ל למרחבים. בימים האחרונים, כולל אתמול בבוקר, זוהו מחבלים מניחים מטעני חבלה במספר מוקדים סג׳עיה, ברחוב סאלח א-דין בעיר עזה ובשכונת ברזיל ברפיח.
חיל האוויר תקף את מניחי המטענים וחיסל כמה מהם. חמאס גם מבצע גיוס נרחב וממלא את השורות. המנוף שלו על האוכלוסיה הוא כמובן הסיוע ההומניטרי, הוא מחלק את הלחם והמים והוא יכול לגייס את מי שהוא רוצה. המהלך האחרון המשמעותי הוא שיקום יכולת האש והמנהרות. אומנם זה לא בהיקפים גדולים אבל זה קורה בשטח. החמאס מראה ביטחון בשטח הוא מנסה להתקרב לכוחות בחסות הפסקת האש, הוא מתצפת על הכוחות, אוסף מודיעין ונערך.
צה״ל נמצא עכשיו בשטח במצב הכי מורכב. הוא בקרב הגנה בתוך הפסקת אש. השילוב הזה מחייב את הלוחמים להיות דרוכים, ערניים, חדים. בצה״ל מבינים כי חייבים מהלך קרקעי נוסף בעזה. חמאס לא הוכרע. חמאס עדיין הריבון בעזה, הוא עדיין מחזיק צבא טרור, אבל באותה נשימה אומרים גורמים בצה״ל כי מהלך מתמרן לפני החזרת החטופים לא ישנה בקצה את תוצאות התמרון. כלומר הסיכוי שתמרון כזה יביא לתוצאה הרצויה של הכרעת החמאס ופירוקו לצד שחרור החטופים בסופו, הוא עומד בספק רב. על כל זה יש להוסיף את דעת הקהל והמנדט הציבורי למהלך בעת הזאת.
מעבר לכל זאת, חשוב לשים על השולחן כי גם צה״ל לא יושב יותר מדי בשקט. הפסקת האש מאפשרת לצה״ל לבצע פעולות עצימות של בניין כוח ובכלל זה רענונים והכשרות ללוחמים, תיקון והשמשה של כלים, כמו גם התחמשות. הימים הקרובים הם קריטיים באשר לעתיד החטופים ולשאלת האפשרות לתמרון בעזה בקרוב.