לפי דיווח בוושינגטון פוסט היום (ראשון) ישראל מתכננת לנקוט בטקטיקות חדשות ואגרסיביות יותר ברצועת עזה, שיכללו שליטה צבאית ישירה בסיוע ההומניטרי, פגיעה משמעותית יותר בהנהגה האזרחית של חמאס, ופינוי אזרחים ל"בועות הומניטריות" תוך הטלת מצור על האזורים שיישארו מאחור.
על פי גורמים ישראליים בהווה ובעבר שצוטטו בדיווח, מדובר בגרסה אינטנסיבית יותר של הטקטיקה שהופעלה בשנה שעברה בצפון הרצועה. עם זאת, גורמים ישראליים מדגישים כי הם עדיין ממתינים לתוצאות שיחות הפסקת האש הנוכחיות, וטרם התקבלו החלטות סופיות לגבי הסלמת המתקפה הנוכחית, שעד כה התמקדה בעיקר בהפצצות אוויריות.
גורם רשמי ישראלי הכחיש בתגובה לדיווח כי ישראל הפרה את הסכם הפסקת האש האחרון. לדבריו, ביום ה-16 להפוגה, הציגה ישראל את תנאיה לכניסה לשלב השני של ההסכם, אך אלה נדחו על ידי חמאס. בנוסף, חמאס דחה הצעת "גשר" של השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף, להארכת הפסקת האש ב-40 יום תמורת שחרור 11 בני ערובה חיים. במקום זאת, חמאס הציע לשחרר בן ערובה אמריקאי-ישראלי אחד בלבד, מה שהוביל את ישראל להחליט על חידוש הלחימה.
שינויים בהנהגה הצבאית הישראלית הובילו לגישה נצית יותר, לפי אנליסטים שצוטטו בכתבה. שר הביטחון ישראל כץ והרמטכ"ל אייל זמיר החליפו גורמים שהתעמתו לעיתים עם ראש הממשלה נתניהו. עוד צוין כי בשנה שעברה ביקש נתניהו מצה"ל לשקול השתלטות על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה כדי למנוע מחמאס לשאוב אספקה ולהרוויח ממכירתה, אך שר הביטחון דאז יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי התנגדו לרעיון.
יוסי קופרווסר, לשעבר בכיר במודיעין צה"ל וכיום ראש צוות החשיבה של מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, צוטט בדיווח: "הממשלה הייתה מחויבת להרחיק את חמאס מהשלטון. במערכת הביטחון לא היו מרוצים מהרעיון הזה. הם ניסו להתמקד יותר בנכסים צבאיים ופחות בנכסים אזרחיים, כי ברגע שתרחיק את חמאס מעזה, צה"ל יצטרך לשלוט בעזה".
התרעות פיקוד העורף