במאמר דעה לאתר "RealClear Defence", אייל ציר כהן, אחד המועמדים לתפקיד ראש השב"כ מתאר את שיקול הדעת האסטרטגי של הממשל האמריקאי בנוגע למשא ומתן על שחרור בני הערובה, בהשוואה בין הממשל של דונלד טראמפ לבין הממשל של ג'ו ביידן.
כאשר המשא ומתן בין חמאס וישראל על שחרור בני הערובה לא התקדם, הממשל האמריקאי תחת הנשיא ג'ו ביידן נקט בגישה שונה מזו של קודמו, דונלד טראמפ. הממשל הקודם נקט ברטוריקה אגרסיבית, שכללה איומים בהסלמה, וזו הייתה אסטרטגיה משמעותית במהלכים הדיפלומטיים. ציר כהן מציין כי הממשל האמריקאי הוסיף לכך לחצים על ישראל, כמו הפסקת חשמל לעזה והפחתת סיוע הומניטרי, בעוד שהממשל של ביידן נקט גישה של דחיית ההסלמה והפציר בישראל להימנע מהתקפות נוספות.
ציר כהן טוען כי בעוד שלדבריו זו הייתה גישה אסטרטגית של הממשל בראשות טראמפ, שמטרתה להפעיל לחץ על חמאס ולחזק את עמדת ישראל, הממשל של ביידן עשה את ההפך, ובכך שינה את הכיוון הדיפלומטי של המשא ומתן.
ציר כהן מתאר את שיקול הדעת של חמאס, שטעמו בהשגת לחץ חיצוני על ישראל באמצעות תעמולה תקשורתית, שמובילה לכך שחמאס מרוויחה זמן כדי למנוע התקדמות במשא ומתן. ציר כהן מציין גם את ההשפעה של הצהרות רגישות מצד הממשל האמריקאי, כמו הביקורת הציבורית של ביידן על פעולות ישראל, ששיחקה לידיים של חמאס והפכה את המשא ומתן למורכב יותר.
באוגוסט 2024, אחרי שהמצב הביטחוני הוסס ואורח הזמן החל להימשך, ציר כהן מציין כי הממשל של ביידן לא הצליח לעמוד בלחצים מצד חמאס והיו תוצאות של דחיית המשא ומתן. על פי ציר כהן, בהצלחה בסופו של דבר, הממשל נקט בצעדים חדשים. ציר כהן סיים את מאמרו בניתוח מעמיק כיצד הממשל האמריקאי לא הכיר בזמנו את השפעת שיקול הדעת של חמאס בניהול המשא ומתן והמליץ על שינוי גישה, במיוחד כאשר יש חוסר בהכרת המציאות שהיו בהן פשרות ששחקו את האינטרסים של ישראל.
ציר-כהן מילא שורת תפקידים בכירים במערכת הביטחון, כולל בשב"כ. בין היתר כיהן במשך 35 שנה כמנהל בכיר במשרד ראש הממשלה והיה בר בצוות המשא ומתן לשחרור חטופים.
התרעות פיקוד העורף