יש הבדל גדול מאוד בין עדות פתוחה לחקירה באזהרה. בגדול, עדות פתוחה היא מסירת מידע על אירוע פלילי שנבדק במשטרה. חקירה באזהרה היא כאשר אדם חשוד כעבריין באירוע הפלילי. באופן עקרוני, עדות היא דרך להוכיח עובדות שהתרחשו, והיא נחשבת לראייה שבתנאים מסוימים יכולה להיות מוגשת לבית המשפט.
הדברים שנאמרים בעדות פתוחה אינם משמשים כנגד מי שמוסר את העדות, אבל לא פעם עדות פתוחה הופכת לחקירה באזהרה. במהלך עדות פתוחה, החוקרים משתמשים בתרגילי חקירה גם בכדי להוציא מידע מפליל מהנחקר עליו עצמו. כאשר יש לחוקרים בסיס איתן, הם יכולים לעצור את העדות הפתוחה, להזהיר את החשוד כי כל שיאמר עשוי לשמש נגדו וכי הוא רשאי להיוועץ בעורך דין.
ברגע בו מתרחשת האזהרה, החקירה מתהפכת על פיה. הנחקר כבר אינו אזרח תמים, אלא חשוד בפלילים. בעדות הפתוחה, נתניהו יישאל בין היתר על מידת ידיעתו ומעורבותו בהעברת הכספים לאלי פלדשטיין, הקשר הקטארי לאוריך, מידת היכרותו עם איש העסקים גיל בריגר וידיעתו על ציר הכסף של קטאר שעבר דרך בריגר.
אם נתניהו יסרב למסור את גרסתו או ישתמש בתרגיל הידוע כי הוא אינו זוכר - הדבר עלול לעלות לו בכך שהוא יהפוך לחשוד. נתניהו יכול לבחור לשתוק בכדי לא להפליל את עצמו, אך הדבר עלול לעלות לו במחיר ראייתי בהחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום או לא.
חוק יסוד הממשלה קובע כי "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". כעת נתניהו אינו חשוד ועל כן לכאורה לא צריך אישור יועמ"ש אלא אם כן יוחלט כי הוא חשוד ויש לחקור אותו באזהרה. עם זאת, נהוג שהיועמ"ש נותן הסכמה גם לזימון של ראש ממשלה לעדות פתוחה, וכאמור, היועמ"שית נתנה אישור עקרוני לחקור את נתניהו באזהרה במידה והחקירה תתפתח לכך שהוא יהיה חשוד בפלילים גם בפרשת קטארגייט.
התרעות פיקוד העורף