הענין השלישי הוא העובדה כי חלון ההזדמנויות לתקיפה היא מוגבלת. העובדה כי איראן חשופה ללא מערכות הגנה אווירית. הציר השיעי שלה הושמד כמעט באופן מלא. לכן התגובה האיראנית עשויה להיות מוגבלת. אלא שכאן נכנס הענין הרביעי והוא שהתגובה האיראנית יכולה להיות ירי טילים על ישראל אבל גם על מאגרי הדלק בסעודיה ובמפרץ הערבי. מה שיקפיץ באחת את מחיר הנפט בעולם ויזעזע את הבורסות בכל המדינות.
עכשיו צריכים לבחון את המצב האזורי, את המוכנות לתקיפה, את היתרונות ואת החסרונות של כל האופציות המונחות על השולחן. נתחיל מהשורה התחתונה: ישראל חייבת להכין תוכנית תקיפה. שתתבסס על היכולות של צה״ל וזרועות המודיעין והביטחון שלה. ישראל לא יכולה לאפשר איראן גרעינית.
ישראל צברה בשנה וחצי יכולות טובות לתקיפה. האם הן מספיקות? כנראה שלא. חסר עדין מטוסים חדשים יותר כמו F15 EX, מטוסי תדלוק, ועוד מטוסי F35. ישראל במצבה יכולה כאמור על פי הערכות של גורמים פוליטיים ושל אנשי מערכת הביטחון לשעבר לגרום נזק כבד לפרויקט אבל לא לחסל אותו.
ישראל תזדקק עזרה אמריקאית כדי להשמיד את הפרויקט האיראני
ישראל חייבת לצאת לתקיפה בגיבוי מלא של ארצות הברית ורצוי גם של ערב הסעודית, ירדן, מצרים, כווית בחריין, אבל גם את המעצמות מאירופה: אנגליה, גרמניה, צרפת ומדינות נוספות.
לשם זאת ישראל חייבת לסיים את המערכה בעזה עם שחרור 59 החטופים. זה יאפשר את בניית קואליציית הגיבוי לתקיפה. נכון להיום לא ברור מי עומד מאחורי הפרסום בניו יורק טיימס האם זה יצא מסביבת הנשיא האמריקני או סגנו? האם מדובר בהדלפה בסביבת ראש ממשלת ישראל או אפילו שילוב בין השניים.
אבל כל ישראלי חייב להיות מודאג לנוכח הפרסום כי אין באמת תוכנית סדורה עם לוחות זמנים בין ישראל לארה״ב בנושא הטיפול בגרעין האיראני. כל יום שעובר רק מקרב את איראן למדינה גרעינית, איום קיומי על ישראל.
התרעות פיקוד העורף