עזה הקטנה: המהלך שעשוי לשבור את חמאס ללא ירייה אחת

תוכנית "עזה הקטנה" - סוף סוף תזוזה במרכיב האזרחי שהוא היחיד שיכול לערער את חמאס, אבל כל זה עדיין תחת ההיגיון של שלב ביניים בהמתנה לביקור טראמפ במזה"ת. ישראל יוצאת בקרוב לשלב חדש במלחמה, גם הוא שלב ביניים - תוכנית "עזה הקטנה" יוצאת לדרך. הרעיון: כיבוש וניקוי של שטחים נוספים, בדומה למה שנעשה בשבועות האחרונים בשטח שבין ציר פילדלפי לציר מורג (מרחב רפיח). המטרה: בניית מתחמים הומניטריים (בדגש כמובן במרחב רפיח) לאוכלוסייה העזתית. העקרונות המובילים: לא תהיה הרעבה של האוכלוסייה, צה"ל לא יהיה זה שיחלק את המזון והסיוע לא יגיע לידי חמאס.

ברקע: ישראל, ארה"ב ונציגים של קרן בינ"ל חדשה קרובים מאוד להסכמה על מנגנון לחידוש העברת הסיוע ההומניטרי לעזה שהעיקרון המנחה שלו - חלוקת חבילות סיוע "משפחתיות" (בלבד) ובאמצעות חברה אמריקנית פרטית (של שכירי חרב ששירתו בעבר במשימה זו בעיראק ובאפגניסטן).

אנו נשמע רבות בימים הקרובים אודות צווי מילואים שנשלחו ועל גיוס מילואים, אבל אין מדובר בהוצאה מידית לפועל של "התמרון הגדול" לכיבוש מלא של הרצועה, כי אם בשלב ביניים נוסף שמטרתו – הגברת הלחץ על חמאס לשחרור חטופים.

זו לראשונה, שיש בכוונת צה"ל לגעת במרכיב האזרחי ברצועה, כשהאפקט ייתר את חמאס (יהפוך אותו למיותר) בראי האוכלוסייה בעזה באמצעות לקיחה מידיו של אחד מסממני ריבונותו הבולטים ומקור הכנסה עיקרי - שיטה שצריך היה לנקוט בה עוד מתחילת 2024 (כך טען ופרסם לא אחת הח"מ וחבל על הזמן שחלף), השונה מהותית מהשיטה שדגלה עד כה רק בלחץ צבאי, שהוכח בשבועות האחרונים שיקשה עליו להזיז את חמאס בכיוון של ויתורים.

גיוס המילואים לפיכך ישמש להשלמת טיהור רפיח מכ-150 פעילי חמאס שמוערך שעדיין במנהרות במרחב, כדי שניתן יהיה להפוך את האזור לאזור מחסה הומניטרי, וכן לכיבוש שטחים נוספים שיהוו גם מתחמים הומניטריים. במקביל, יכין צה"ל את כוחותיו לתמרון הגדול בעזה, אלא שתמרון כזה או כל צעד שמשנה את היגיון הפעולה הישראלי מקצה לקצה, ייאלץ להמתין לפחות עד לאחר ביקור הנשיא טראמפ במזרח התיכון.

כל השחקנים מצויים בציפייה דרוכה לביקור זה שצפוי באמצע החודש (13 – 16 במאי) ובמהלכו צפוי טראמפ לבקר בערב הסעודית, באמירויות ובקטאר. כמו כן צפוי הנשיא לערוך בעת ביקורו בערב הסעודית מפגש פסגה של כל מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) – איחוד האמירויות, בחריין, כווית, עומאן וקטאר.

זהו ביקור קריטי במיוחד, שתפקידו, כך נראה, ליישר קו בנוגע לאיראן וכן לשרטט את מודל היום שאחרי במזרח התיכון עם שאיפה מוצהרת של ארה"ב לכונן את נתיב הסחר החופשי מהודו, דרך האמירויות/עומאן וסעודיה ירדן וישראל לאירופה, ועם שאיפה להכניס מדינות נוספות תחת הסכמי אברהם ולנורמליזציה עם ישראל. עד אליו – סביר שלא תתלקח מחדש מלחמה בעצימות גבוהה באף אחת מהחזיתות, בדגש לחזית עזה.

בניהול נכון ומהיר של תוכנית הסיוע ההומניטרי לרצועה, ניתן יהיה להבין, להערכתי בפרק זמן קצר, כי התוכנית מהווה הלכה למעשה תוכנית לחץ כבד על חמאס (לחץ אזרחי), ושהיא אפקטיבית יותר מתוכנית הלחץ הצבאי שיושמה ע"י צה"ל באופן בלעדי בשנה האחרונה.

ברגע שיילקח מחמאס הממשק הישיר לאוכלוסייה ומקור הכוח והסמכות שלו כלפיה (שלא לדבר על הפוטנציאל להתקדם ממנה גם ליישום ההגירה מרצון), גדל מאוד הפוטנציאל שנראה תזוזה והתגמשות במו"מ בכל הקשור לחטופים ואולי אף מעבר לכך.