האיראנים ניסו "לדוג" את הישראלי לצרכיהם, אך אז עשו את הטעות הגדולה

מטרתם של ניסיונות אלו הם השגת נגישות למדיה מחשבתית (דואר אלקטרוני, מחשב, סמאטרפון) של האישים הישראלים אותם מעוניינים ״לתקוף״ על מנת להשיג עליהם מידע אישי, כגון: כתובת מגורים, קשרים אישיים ומקומות בהם שוהים באופן קבוע. מידע זה עתיד לשמש, בין היתר, את הגורמים האיראנים לבצע פיגוע נגד אישים בישראל, באמצעות חוליות ישראליות שגייסו בארץ.

במסגרת פעילות השב״כ, בוצעו מתחילת השנה 85 סיכולים לתקיפות סייבר שונות על מכשירים/מחשבים של אישים ישראלים. הפניות של הגורמים האיראנים מבוצעות בדרך כלל באמצעות וואטסאפ, טלגרם או דוא"ל, תוך בניית סיפור כיסוי ייעודי עבור כל נתקף, בהתאם לעולם התוכן שבו הוא עוסק, כך שהפנייה לא תעלה כחריגה.

שיטות התקיפה משתנות, אך לרוב כוללות שליחת קישור מזויף לשיחת Google Meet בה נדרש הנתקף להכניס שם משתמש וסיסמא, אשר נגנבים על ידי התוקף.

באמצעות מידע זה, מייצר היריב נגישות לחשבון ה-Google של הנתקף, מה שמאפשר לו גם נגישות לתכני תיבות הדוא"ל שלו (Gmail), נגישות לסיסמאות לשירותים אחרים, נגישות למיקומים של הנתקף, נגישות לתמונות שנשמרו בענן ומידע נוסף אודות הנתקף.

שיטות תקיפה נוספות בהן עושה התוקף האיראני שימוש, הן דרך אפליקציות שונות המתחזות לאפליקציות לגיטימיות, וכן תקיפה דרך הורדת קבצים למחשב לצורך קריאה ו/או אישור כלשהו באמצעותו מותקנת רוגלה.

גורם בשב"כ מסר: ״אנו רואים את המשך הניסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עוינים במערכה שמנהלת איראן מול ישראל בניסיונות לפגע באישים. הציבור נדרש לגלות ערנות וזהירות, מדובר בתקיפות סייבר אשר יכולות להימנע טרם התרחשותם באמצעות מודעות, זהירות, חשדנות והתנהגות מונעת ונכונה ברשת, בדגש על הימנעות מלחיצה על קישורים לא מזוהים״.

"פוקסי אתה מבלבל"

באחד מניסיונות אלו, התחזו האיראנים למזכיר הממשלה יוסי פוקס. "נבחרת ואושרת כמועמד לעבודה במשרד ראש הממשלה", כתבו האיראנים לאזרח הישראלי. עם זאת, הישראלי הבין במהירות את התרמית: "חשבתי שאתה מזכיר הממשלה. ושאתה דתי, אסור לשלוח הודעות בשבת". לאחר שיחה קצרה, ואפילו משעשעת, כתב לו: "לא נשמע לי אמין כל הסיפור הזה. נראה לי שאתה מדבר איתי ממשרד הפנים בטהרן.