איראן פועלת לחזק את ההגנה האווירית שלה כשהצבא מתכונן לאפשרות של תקיפה ישראלית או אמריקנית נגד התשתיות הגרעיניות אם המשא ומתן על תכנית ההעשרה שלה ייכשל, כך לפי דיווח הפיננשל טיימס. לפי העיתון הבריטי, מערכות הטילים קרקע-אוויר והמכ"מים המתקדמים של איראן - כולל מערכות S-300 ארוכות הטווח מתוצרת רוסיה - ספגו נזקים כבדים בתקיפות ישראליות באוקטובר ובאפריל 2024.
השילוב של תקיפות אלו עם פגיעות ישראליות מוצלחות בשלוחי איראן כמו חיזבאללה והחות'ים יצר תפיסה שאיראן נמצאת בנקודת הפגיעות הגבוהה ביותר שלה לתקיפה אווירית זה עשרות שנים. עם זאת, מומחים מסבירים לפיננשל טיימס שחלקים נרחבים של ההגנה האווירית האיראנית נותרו שלמים או תוקנו בחודשים האחרונים.
הערכות מודיעין מערביות ותמונות לוויין שנבדקו על ידי אנליסטים ביטחוניים מצביעות על כך שאיראן מיקמה מחדש משגרי טילים קרקע-אוויר, כולל מערכות S-300, ליד אתרים גרעיניים מרכזיים כמו נתנז ופורדו, כך לפי הדיווח. הפיננשל טיימס מדווח כי איראן גם מציגה ברבים ציוד צבאי, כולל מצעד נשק שהתקיים בטהראן בחודש שעבר בחגיגות "יום הצבא".
ישראל, שכבר הוכיחה יכולתה לפגוע במערכות ההגנה האווירית של איראן, לוחצת על ארצות הברית לתמוך בתקיפות נגד איראן, כך לפי הדיווח. מומחים אמרו שיש סיכון שישראל תתקוף ללא הסכמת וושינגטון אם תרגיש שטראמפ הסכים להסכם "רך". הפיננשל טיימס מדווח כי במהלך התקיפות בשנה שעברה, ישראל פגעה באתרי מכ"מ וטילים בטילים בליסטיים שנורו מחוץ לטווח המרבי של ה-S-300 שהוא 200 קילומטר. מאיצים של הטילים הישראליים, שיוצרו על ידי רפאל, נמצאו במדבר העיראקי מאות קילומטרים מהמטרות.
פצצות כבדות של 30,000 פאונד
עם זאת, איראן בברור נפגעה, לפי הדיווח. מודיעין מערבי מעריך שטהראן מאמינה שמערכות ההגנה האווירית שלה "לא עמדו בציפיות" בשנה שעברה ונקטה צעדים כמו מיקום מחדש וגיוון של משגרים ומכ"מים, על פי שני גורמים מעורים בדיווחים אלה שהתראיינו לעיתון. הפיננשל טיימס מדווח כי לייר ושני חוקרים נוספים פרסמו השבוע ניתוח של קטע מסרטון תעמולה איראני שחשף בטעות את החלק הפנימי של מרכז פיקוד הגנה אווירית. הניתוח המפורט העלה שההגנה הייתה "מפוצלת באופיה".
אבל תקיפה על האתרים הגרעיניים של איראן, הנמצאים בבונקרים תת-קרקעיים מוקשחים - המתקן בנתנז בנוי לתוך הר - תהיה הרבה יותר מסובכת מכל מה שישראל ביצעה בשנה שעברה, כך לפי הדיווח. על פי מחקר שפורסם במרץ על ידי האקדמיה המלכותית לשירותים מאוחדים בלונדון, אם ארצות הברית תהיה מעורבת, מפציצי ה-B-2 מבסיס דייגו גרסיה כנראה יפילו פצצות כבדות של 30,000 פאונד מסוג GBU-57 ישירות על המטרות.
אם תפעל לבד, לישראל - שחסרים לה מפציצים כבדים או יכולת לשאת חימוש כה גדול - יהיו אפשרויות מוגבלות יותר, לפי הדיווח. הפיננשל טיימס מדווח כי ישראל כנראה תשתמש בקרבי חמקן F-35 חמושים בפצצות דיוק של 2,000 פאונד מסוג BLU-109, או במפציצי קרב F-15 הנושאים פצצות של 4,000 פאונד מסוג GBU-28. כל אחת מהן תדרוש פגיעות מרובות באותו מכתש כדי לחדור דרך מקלטים מוקשחים.
זה עלול לדרוש גיחות רבות, אולי תוך שימוש במטוסי תדלוק אוויריים שבעצמם עלולים להיות פגיעים לטילים קרקע-אוויר ארוכי טווח או מל"טים, לפי הדיווח. מאז הקיץ שעבר, ישראל תקפה מטרות בתימן לפחות תשע פעמים במרחק דומה לתקיפה על איראן.
מערכות ההגנה הנותרות
המטוסים הישראליים גם יהיו בטווח של המערך שעדיין פעיל של טילים קרקע-אוויר קצרים ובינוניים, ומל"טים נגד מטוסים, שבהם איראן חיזקה את מערכות ההגנה שלה, כך לפי הפיננשל טיימס. יהיה קשה לדעת כמה מאלה נהרסו.
לפי הדיווח, בנוסף למערכות קצרות טווח כמו הטור-M1 הרוסי, הארסנל של איראן כולל גם טילים קרקע-אוויר שפותחו מקומית כמו הבאואר-373 ארוך הטווח והחורדאד-15 בינוני הטווח. תכניות הנשק המקומיות הללו צמחו מתסכול מהאספקה האיטית של רוסיה וסירובה למכור מערכות מתקדמות יותר כמו ה-S-400, לפי פביאן הינץ, עמית מחקר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים הבריטי שהתראיין לעיתון. "מהצד האיראני המאמץ הזה מנסה לשכפל את סיפור ההצלחה של תכנית פיתוח הטילים הבליסטיים של איראן", הוא אמר לפיננשל טיימס.
האתגר הישראלי
ג'ון אלטרמן, יושב ראש הביטחון הגלובלי והגיאואסטרטגיה במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, אמר לעיתון שניווט במערכות הגנה כאלה לא יהיה פשוט לישראל. "אבל האם זה מעבר ליכולות הישראליות? לא, כמובן שלא. הישראלים מתאמנים בדיוק לתרחיש הזה כבר עשרות שנים".
כך גם איראן, לפי הדיווח. דיכוי מערכות ההגנה האווירית של איראן לפני הפצצת האתרים הגרעיניים יהיה קרב של שעות או אפילו ימים, שיעמיד צוותי אוויר מול מפעילי נשק קרקעי, תוך שימוש בקרבים וטילי שיוט הנתמכים על ידי מטוסי הפרעה אלקטרונית וטילים נגד קרינה להשמדת מכ"מ.
"בעוד שכולם שמים לב ל-S-300, איראן מייחסת חשיבות רבה ליצירת מערכות ההגנה האווירית הניידות והמודרניות ביותר שיכולות לשנות מיקומים במהירות, להסתתר במקלטים, מה שהופך אותן לפחות פגיעות לתקיפות ארוכות טווח", הוא אמר. התוצאה "תלויה בכמה טוב התוקפים עובדים יחד, מול כמה טוב כוח ההגנה יכול לעבוד יחד. הצוות הטוב ביותר ינצח", לפי הדיווח בפיננשל טיימס.
התרעות פיקוד העורף