אלקין ציין כי היו שרים רבים שתהו מדוע היישובים טרם חזרו, אך כל עוד צה"ל קבע שטרם הגיע הזמן, הממשלה גיבתה את ההחלטה. "ברגע שצה"ל אמר שחוזרים - חוזרים. כך זה עבד גם בצפון", הסביר.
השר התייחס לטענה שדווקא בזמן לחימה יש יותר ביטחון ביישובי העוטף. "כשיש לחימה, צה"ל רודף אחרי מחבלי חמאס ומזיז אותם מהגבול. הם צריכים להסתתר", הסביר. "נכון שזה נשמע בעייתי כששומעים פיצוצים, אבל במבחן הביטחון האמיתי - דווקא כשיש לחימה, יש יותר ביטחון בדרום".
אלקין ציין כי רוב יישובי חבל תקומה כבר חזרו ופועלים. "אני לא יכול להחליף את הרמטכ"ל, את אלוף הפיקוד או את מפקד האוגדה. הם עושים הערכה ביטחונית ואומרים מתי בטוח לחזור", אמר.
בנוגע לביטול המענק החד-פעמי לתושבים החוזרים, הסביר אלקין כי המענקים שניתנו בעבר נועדו לממן שהות מחוץ לבית, לא לעודד חזרה. "כשחזרו תושבי שדרות והצפון ב-1 במרץ, המדינה הבינה שיש משפחות ששכרו דירות או שילדיהם התחילו שנת לימודים במקום אחר. המענק ניתן כדי לממן את השהות בחוץ", הבהיר.
לדבריו, מאחר שהמניעה הביטחונית נמשכה מעבר למצופה, המדינה מימנה את כל תקופת השהות מחוץ לבית. "האנשים לא נצרכו את המענק הזה. שנת הלימודים הסתיימה במימון המדינה", ציין. אלקין פירט על מסלול מיוחד שנוצר למשפחות שאינן מוכנות לחזור. "יצרנו אפשרות להישאר בחוץ עוד שנת לימודים אחת ולקבל סיוע בשכר דירה דרך היישוב והמועצה", אמר.
לפי המסלול, המדינה מעבירה כספים לרשויות המקומיות לשני צרכים: חיזוק היישוב החוזר ומימון שכירות למשפחות שזקוקות ליותר זמן. "הסיוע נע בין 3,000 ל-7,000 שקל בחודש למשפחה, בהתאם למספר הנפשות", פירט השר. בהתייחסו למלחמה בעזה, אמר אלקין: "יוצאים מעזה כשחמאס יקבל את הדרישות המינימליות שלנו - לא נשאר בשלטון ולא מתחמש. כשיפסיק להיות ארגון שמאיים עלינו ביטחונית, או לחילופין כשנגיע לתוצאה הזו בכוח הזרוע".
התרעות פיקוד העורף