מדובר במהלך ראשון מסוגו בארץ, שבו עיר שלמה לוקחת אחריות על נושא הנשק שנמצא ממילא בידיהם של אזרחים רבים – וממנפת אותו למערך מסודר, מקצועי, ומגובה עירונית. לא עוד אזרחים בודדים עם רישיון בכיס, אלא כוח קרקעי משמעותי, הפועל כתף אל כתף עם המשטרה, פיקוד העורף, המשמר האזרחי וגורמי החירום. השבוע כונסו נושאי הנשק בעיר להיכרות עם היוזמה.
בפועל, שדרות הופכת לראשונה בישראל לעיר חמושה – לא רק בכמות, אלא גם באיכות. כיום יש בעיר כ-5,000 נושאי נשק – כמעט אחד מכל שבעה תושבים. אולם המהפכה מתחילה ברגע שהמספרים פוגשים תוכנית: אימונים בבית הספר ללוחמה בטרור, מאגר חמושים מאובטח, כובעי זיהוי מיוחדים שיקלו על ההבחנה בהם במצבי חירום, ופריסה שכונתית של גורמי תגובה מידיים.
"נשק זה לא רק רישיון", מסבירה אוחנה. "נשק הוא אחריות, ידע, תרגול, נהלים. אנחנו יוצרים כאן קהילה מגובשת, חמושה אך מרוסנת, עם הבנה עמוקה של גבולות הכוח – ושל המשמעות האזרחית-ערכית של לשאת נשק בעיר כמו שלנו".
המיזם כולל גם סבסוד עירוני למטווחים, תרגולים שוטפים, הכשרות בלוט"ר (יחידת העילית ללוחמה בטרור) 'שניר אימוני ירי ולחימה", תוספת תחמושת לחיזוק הכשירות המבצעית, ורשת ביטחון פסיכולוגית ומשפטית למי שנושא נשק כחוק. גם בתי הכנסת בעיר נכנסו למערך, עם רכזי ביטחון, מתפללים חמושים ותיאום קבוע עם המשטרה לקראת שבתות וחגים.
התוכנית שואבת השראה ממתודולוגיות צבאיות, אך מותאמת למרחב האזרחי: כל אזרח חמוש עובר התאמה לתפקיד, לומד להתמודד עם איום מתפרץ, מקבל תמיכה משפטית, מקצועית ופסיכולוגית, ויודע שהוא חלק ממערך עירוני מתפקד. הדגש הוא על ריסון, אחריות ציבורית, וזמינות מבצעית.
בשדרות מדגישים כי מדובר גם בהזדמנות חברתית נדירה: נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, חילוניים ודתיים – כולם נרתמים יחד, מתוך רצון לחזק את סביבת חייהם. לא עוד "כל אחד לעצמו", אלא קהילה עירונית שמגיבה יחד, עומדת יחד, ומבינה שדווקא במציאות ביטחונית מאתגרת, לאזרח יש תפקיד מרכזי.
התרעות פיקוד העורף