עוד אמר וינטר כי "כמה עוד אפשר לנצל את מסירותם והקרבתם של אנשי המילואים ומשפחותיהם, לקרוא להם פעם אחר פעם ולא להכריע. לאנשים יש משפחות, עבודה, עסקים וילדים. הם עוזבים הכל פעם אחר פעם ובאים בשביל לנצח, בשביל שחמאס יוכרע. תחליטו להכריע. הכרעה לא משיגים על ידי זה ששולחים את הלוחמים שלנו לעבור מבית לבית, אלא ששולחים את הערבים מעזה ומאפשרים להם להגר מפה".
"הכרעה לא משיגים כשיושבים ומחכים עד אין קץ לתשובת חמאס, לא משיגים בזה שמעבירים סיוע הומניטרי לכל שטחי הרצועה ללא הגבלה בזמן שהחטופים שלנו נמקים. מספיק לומר ניצחון מוחלט, צריך וחובה עלינו לסייע לכוחות באמצעות החלטות בדרגים הכי גבוהים. הכרעה תהיה כשלא יהיו עוד ערבים בעזה, כי יש כאן הזדמנות אדירה גם לנו וגם להם. צריך לאפשר להם להגר וצריך לפעול לכך ולא רק לדבר", הוסיף.
"מי שמדבר במשך שנתיים על נסיגה, על סיום המערכה עכשיו, על היום שאחרי, הם האנשים שנותנים בחמאס תקווה וזה מה שנותן להם את הכח לא להיכנע ולהציב דרישות. זה לא יהיה. זה בלבול מוסרי", אמר וינטור והוסיף הצעה פתרון ואמר: "יש פתרון אחד שהוא המוביל ואנחנו מדברים עליו מתחילת המלחמה. לדחוק את האוכלוסיה לדרום הרצועה, שם ינתן להם מענה הומניטרי מלא כנדרש על פי הדעות הכי מחמירות. ובמקביל לקיים מצור מוחלט על שאר האזורים ברצועה, וכמובן לאפשר לאוכלוסייה להגר משם מהיום הראשון ולעסוק בכך. אנחנו מבזבזים זמן.
במהלך דבריו התייחס וינטר גם לימי הגירוש ואמר כי הוא "מתבונן שוב על ההחלטה שקיבלתי שלא לסרב פקודה באותם ימים קשים וגאה בכך. זה נותן לי את הכח להסתכל לאנשים בעיניים ולא להתבייש. יש דברים שלא עושים. לא מפרקים את הבית, לא מפרקים את המדינה, לא מפרקים את צה"ל. גם אם ממש קשה לך, לא הכל מותר. רק יחד ננצח".
במהלך הנאום סיפר וינטר על מכתב שכתב לחברו בזמן הגירוש, בעת שהיה בתפקיד במארינס, בו כתב על גוש קטיף: "מה שלא הצליחו לעשות לנו המחבלים במשך תקופת הלחימה, הצליחו לעשות אחינו היהודים במשך מספר ימים. זה לא נתפס. המסקנה היא שצריך להחדיר אמונה ולהתיישב בלב העם, אך לא על ידי מאבק אלים, חסימות כבישים וקריאה לסרבנות, אלא ללכת ולתרום ממרצנו לעם בערים הגדולות ובדברים שנדרשים. מעט אור דוחה הרבה מהחושך".
התרעות פיקוד העורף