דוידוב פתחה בבקשה מבירן שישרטט את הקווים שלו ליציאה מעזה, אם בכלל. על כך השיב: "בוודאי שהתשובה היא כן, באיזשהו שלב אנחנו חייבם נהיה לצאת מעזה כי אין לנו עניין כרגע להתנחל שם לצמיתות. אני כן אומר שהמהלך שנעשה כרגע יש בו כשל בסיסי מאוד משמעותי, קודם כל ברמת התפיסה שלנו כחברה. יש קו שבר שעובר בין הרצון של כולנו להחזיר את החטופים לצורך שלנו להכריע את חמאס. מציירים פה תמונה כאילו חלק אחד מהציבור מעוניין בשחרור החטופים וחלק אחר בהכרעה של חמאס ואני חושב שהמטרות האלה מתלכדות, לפחות ברצון של הציבור בישראל. אנחנו מבינים כולנו שצריך לשחרר את החטופים, אנחנו מבינים כולנו שצריך להכריע את חמאס כי היום של מחר יגיע ואם חמאס יישאר שם אנחנו נתמודד איתו שוב באירועים לא פחות קשים ולכן צריך להגדיר קודם כל במיוחד בתשעה באב שתי מטרות משולבות והוויכוח, אם בכלל, קיים על הדרך".
על מאמצי ההסברה הכושלים לטענתו אמר בירן כי "יש לנו כשל מאוד בסיסי בעניין של הבנת ערך התודעה של חמאס והתודעה כמרכיב דומיננטי בניצחון ובהכרעה. זה נשמע מילים גדולות אבל אני חושב שאנחנו כושלים בסיפור הזה כי צבאית בלבד ארגון כמו חמאס לא יוכרע. ומה שאנחנו רואים מולנו הם שני מהלכים או שלושה בשלוש חזיתות שונות שבהן ישראל לא מצליחה. החזית הראשונה היא הפנימית, אנחנו מעבירים מסרים דואליים לחמאס, כמו למשל שאנחנו מוכנים לשחרר חטופים בכל מחיר, כולל מחיר הפסד".
"כשבכירים ישראלים מתבטאים מצד אחד באופן שמשדר לחמאס שיש לו תוחלת למאמצה ושישראל אכן כדבריו מבצעת טיהור אתני והרעבה וכיוצא מזה ומצד שני שרים מתבטאים באופן שאינו באמת מקדם את האג'נדות של מדינת ישראל. בנושא הבינלאומי, אנחנו משתמשים עדיין במילה הקלוקלת 'הסברה' שהיא מבטאת בכלל את מהות הטעות שלנו, אנחנו מנסים להתנצל ולנקוט בגישה אפולוגטית במקום לנהל קמפיינים. ראינו בשבוע האחרון את התמונות המזעזעות של אביתר דוד מורעב במנהרות חמאס. צריך להיות בסיס לקמפיין בינלאומי שיושקעו בו עשרות מיליונים ויעשה היפוך תודעתי למה שקורה בעולם, אם קיימת הרעבה בעזה היא הרעבה של החטופים".
בנוגע למחלוקת בעם אמר: "הסיטואציה היא כזו שלא יכולה להיות מחלוקת, בעיניי לא יכולה להיות כזו, שאומרת שישנו איזה תרחיש קסמים כזה שנגיע למהלך הסכמי אם אויב שאנחנו רואים בדיוק איך הוא מתנהג, מה הנורמות והערכים שלו. הם בכלל לא מדברים באותה סקאלה של סולם הערכים של מדינת ישראל או העולם המערבי. בסוף התהליך הזה ישראל תגיע למיצוי העסקה על ידי שחרור כל החטופים ונתעסק מתישהו עם החמאס".
"זו אותה לוגיקה שהביאה אותנו בזמנו לאוסלו ולהתנתקות. המחשבה היא שברגע שנקפל את המפרשים, ניסע לאחור, נצליח לעשות איזה מהלך צבאי או אחר ונשאיר את הבעיה בשטח והיא בוודאי תיפתר בדרכים אחרות. ההיסטוריה של עשרות השנים האחרונות מוכיחה שמהלך כזה הוא לא באמת קורה, עזבנו את רצועת עזה ואמרנו שעל הרקטה הראשונה שירה גורם משם, אנחנו נחריב את הרצועה. מה שעשינו בלבנון הוא שונה באופן מובהק ממה שקורה ברצועת עזה, בלבנון יש מדינה ריבונית על היותה משוסעת, בלבנון יש לנו מנופי השפעה דרך המהלכים הצבאיים, כלכליים ובינלאומיים הם שונים לחלוטין".
"אני חושב שהמציאות בשתי החזיתות היא שונה לחלוטין, מה שעשינו אגב בלבנון, מתחבר לדברים שאמרתי בתחילת הדרך, הוא הנושא של הכרעה שיש בה מרכיבים תודעתיים. בסופו של דבר, מבצע הביפרים או חיסול נסראללה לא גרמו לעיקור היכולות של הארגון, אולי רבע מהארגון הושמד ואולי רבע מיכולותיו הושמדו. אפקט ההלם והמורא שהטלנו שלם - אתה רוצה לראות איך נראית תבוסה? בנאום של נעים קאסם (מזכ"ל חיזבאללה) שמזיע ומגמגם, רואים איך נראה מנהיג מוכה. אחד השינויים הנוספים והמהותיים היה שהחברה הישראלית כולה הייתה מאוחדת, שידרה מסרים לאויב ולעולם שהמלחמה צודקת, שאין תוחלת ותכלית לקיומו של האויב ולא העברנו מסרים מבולבלים שתומכים בקמפיין הנגדי".
על מצבה של ישראל והאופציות שלה אמר בירן: "אנחנו לא במצב אידיאלי, זו בעיה מורכבת. אין דרך יפה ונעימה לומר את המסר שאומר שנצטרך בסופו של דבר, מתוך הבנה כי המהלך ההסכמי ככל הנראה כשל, הסיכוי לממש אותו הוא סיכוי קטן, כך אמר בהגינות גם וויטקוף. צריכים להבין שיש מקום לשנות פאזה, אין עולם שהוא נטול סיכונים. אחד המהלכים האפשריים הוא מתוך ההבנה שישראל יודעת איפה נמצאים מרבית החטופים ולנסות לבצע מהלכים צבאיים מקומיים. גם כשיצאנו לחילוץ החטופים באנטבה סיכנו 105 חטופים ו-100 לוחמים שנסעו לשם. יש איזשהו מהלך שישראל לא יכולה להסכים עליו והנושא של חילוץ חטופים הוא קריטי והכרחי אבל אם אין דרך הסכמית לעשות אותו אז נצטרך לעבור לדרך אחרת".
התרעות פיקוד העורף