האירוע בחאן יונס הוא הצלחה גדולה של לוחמי חטיבת כפיר, אבל כישלון דרמטי של השב"כ ואגף המודיעין של צה"ל. כעת יבצעו בצה"ל ובמערכת הביטחון תחקירים כדי להבין איך שוב פעם שני הגופים שאמורים לתת כיסוי מודיעיני ישנו גם הפעם על האף, ולא סיפקו את המידע המצופה מהם.
כך היה בהתקפה על כלי הפומה של לוחמי גדוד 605 של ההנדסה הקרבית, שבה מחבל הגיע אל הכלי השליך מטען, והרג קצין ושישה לוחמים. כך קרה בהתקפה על הנמר של סיירת גולני, שבו נהרגו קצין ולוחם, וכך כמעט מידי יום מציבים המחבלים מארבים של מטענים, בין היתר מטענים שמוצבים בגובה, במטרה לפגוע במפקדים שנמצאים חשופים בצריח של כלי הרק"מ והטנקים.
בחאן יונס עדיין נשארה תשתית כוחות איכותיים של חמאס המאתגרים את צה"ל. הלחימה לצוד אותם מורכבת וקשה, אבל האירוע הבוקר הוא חמור ביותר ומלמד על חולשה של שב"כ ואמ"ן במרחב. העובדה שגל כל כך גדול של מחבלים ביצע פעולת פשיטה על מוצב צבאי צריכה להטריד מאוד מאוד את הצמרת הצבאית, בעיקר ביחס להמשך המוכנות של צה"ל לנהל את מבצע ההשתלטות על העיר עזה. המחבלים השתמשו בתשתית מנהרות שעדיין לא אותרה על ידי אוגדה 36 וזה כבר עניין בעייתי, שכן האזור היה אמור להיות מטוהר וממופה מבחינת מנהרות.
העובדה כי המחבלים אספו מודיעין מקדים והגיעו למגנן של צה"ל מכמה מקומות בו זמנית, תוך תכנון מקדים וניהול קרב על ידי פיקוד ושליטה. כל זה היה חייב להיות מכוסה מודיעינית על ידי השב"כ ואמ"ן, בדיוק כפי שהם היו צריכים להיות מכוסים מודיעינית על תוכניות וכוונות החמאס בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. גם אז כמו היום, גופי המודיעין כשלו לא סיפקו את ההתראה.
על הרמטכ"ל וראש השב"כ לנער את מערכות המודיעין. צה"ל לא יכול להשלים עם העובדה ששני מחבלים נפגשים בעזה לתכנן פיגוע, ורכז שב"כ או איש 8200 בגלילות לא ידע על הפגישה ותוכנה, בטח ובטח כאשר מדובר בעשרות אנשי חמאס - זה כבר כישלון קולוסאלי של שני הארגונים שאחרי 7 באוקטובר לא היה צריך להתרחש.
התרעות פיקוד העורף